tag:blogger.com,1999:blog-10666752960705717912024-03-23T03:13:43.606-07:00ד״ר נאדר בוטוד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.comBlogger13125tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-72726424791365514712019-07-03T02:27:00.000-07:002019-07-03T02:28:24.475-07:00מרה שחורה<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<h3 dir="rtl" style="text-align: right;">
לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. ברגע שאדם חווה טראומה שלא עובדה כראוי, תופיע חסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה.<br />והפעם: איך הצטברות של כעס ומרירות עלולה לפגוע בכיס המרה</h3>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br />
כיס המרה, כפי שהרפואה המערבית רואה אותו, מופקד על אחסון נוזל המרה המופרש מהכבד ועל הפרשתו לתריסריון בזמן הארוחה. תפקידו לסייע בתהליך עיכול השומנים והחלבונים, בכך שהוא הופך את עיסת האוכל לתחליב, ובאמצעות אנזימי העיכול הופך התחליב לחלקיקים הניתנים לספיגה.<br />
<br />
מכאן תפקידו הפיזיולוגי של כיס המרה הוא לאגור מיץ מרה ולשחררו במקרה הצורך, כדי לסייע בעיכול מלא של המזון.<br />
<br />
כיס מרה הוא איבר שנמצא בקשר הדוק עם הכבד, הן מבחינה אנטומית והן מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית.<br />
<br />
כמו יתר האיברים, כיס המרה קשור גם הוא בקו אנרגטי הקרוי מרידיאן, המחובר לכבד בקשר משלים יין-יאנג. גם הוא שייך לאיברי הקוטב הדרומי הראשי, בעל קוטביות חיובית, והאנרגיה זורמת בו כלפי מעלה.<br />
<br />
מרידיאן כיס המרה מתחיל בזווית העין החיצונית, סמוך לאוזן. משם הוא ממשיך לרוחב הרקה, מאחורי האוזניים, יורד לאורך העורף ועובר בין עצם הבריח לעצם השכם. מכאן הוא ממשיך לאורך צידו של בית החזה ועד לחלק החיצוני של הרגליים. הוא מסתיים בזווית החיצונית של ציפורן הזרת.<br />
<br />
ברמה האנרגטית, מרידיאן כיס המרה מווסת את חלוקת חומרי ההזנה בגוף, אך גם מאזן את כמות האנזימים המעכלים בגוף (כולל אלה המצויים ברוק, במיצי התריסריון והמעיים). ניתן להשוות מיצים מעכלים אלה לאש הדרושה לשריפת המזון ברמה הגופנית, וליכולת להחליט ולהגיב ברמה המנטלית.<br />
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /><br />
<br />
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
הכבד אחראי על יכולת התכנון<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הרפואה הסינית המסורתית נוהגת לקשור את הכבד ליכולת התכנון, ואילו את המרה ליכולת הביצוע של האדם. רק כאשר שני האיברים הללו בריאים באופן סימטרי, נולדים האומץ ויכולת העשייה. על פי המסורת הסינית, אם האנרגיה של כיס המרה נעה בחופשיות, הרי שהיא גורמת ליצירת גישה חיובית לחיים ויוצקת אומץ לב.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhl-flfQ1p_BoskyhNIlLtwZ5uwZGLpTd61PYe0WPhVs9Aok-GRLmHkHTi89qEaoaFDLmUYHFCHJD_PljkApy27ZBkT4Pa375VhvPWA5MhY5CtlNkFmT_BS7M3Lstg2N9R0po1mYdIoNKA/s1600/cayla1-lPGVTaptCuk-unsplash.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1067" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhl-flfQ1p_BoskyhNIlLtwZ5uwZGLpTd61PYe0WPhVs9Aok-GRLmHkHTi89qEaoaFDLmUYHFCHJD_PljkApy27ZBkT4Pa375VhvPWA5MhY5CtlNkFmT_BS7M3Lstg2N9R0po1mYdIoNKA/s640/cayla1-lPGVTaptCuk-unsplash.jpg" width="425" /></a></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br />
ברמה הנפשית כיס המרה נפגע כשאין ביכולתו לקיים את תפקודו האנרגטי והפיזיולוגי - כמוציא לפועל של כל מה שהכבד מתכנן. נוזל המרה נחשב לנוזל טהור. לכן כאשר מייחסים לאדם מעשה כלשהו על לא עוול בכפו - עלול כיס המרה להיפגע. למשל אדם שממלא אחר הוראות הבוס שלו ולמרות זאת ננזף על מעשיו. אם אותו אדם לא ייתן ביטוי לתסכול - יצטבר אצלו עודף אנרגיה בכיס המרה, דבר שיגרום לכעסים, לאי שקט נפשי ולהתפרצויות, מה שיגרום בסופו של דבר לחוסר אנרגיה בכיס המרה, שיופיע בצורת חרדות ופחדים.<br />
<br />
כאשר מרידיאן כיס המרה נחסם, יתקשה האדם לקבל החלטות או להגיב למצבים קריטיים, מה שיגרום אצלו לתסכול, דאגות ופחדים. מאידך, כאשר התגובה למצב נתון מוגזמת וחסרת פרופורציה - תתמעט האנרגיה במרידיאן.<br />
<br />
ברמה ההתנהגותית ניתן לומר שאדם מתנהג על פי מצב האנרגיה במרידיאן כיס המרה שלו - כאשר המרידיאן חסום הוא יהיה טרוד בפרטים קטנים, יהיה עצבני ומתוח ויגיב באימפולסיביות. כאשר המרידיאן חסר אנרגיה, הוא יתקשה בקבלת החלטות, יאבד את כוח הרצון שלו, יחוש עייפות וחוסר מוטיבציה. ואילו כאשר יש עודף אנרגיה במרידיאן, תהיה הפרשה עודפת של מיץ מרה שתתבטא בסימפטומים הבאים: שלשול, כאבים לאורך המרידיאן, התכווצות במרה (עם או בלי אבנים), כיווצים בתריסריון (שעלולים להתפתח לסרטן), התנפחות כיס המרה, עודף חומציות, סחרחורות בעיקר בבוקר, הפרשה מוגלתית בעיניים וקשיי ראייה, שיגרמו לכאבי ראש. העור יקבל גוון צהבהב, תיתכן הופעת הרפס מסוג "זוסטר", כאבים במותניים ובצד ימין של הרגל, כאבי פרקים ושיעול ליחתי.<br />
<br />
עודף מתח בכיס המרה יגרום להתכווצותו והתעבותו ולהופעת פוליפים. אובדן האנרגיה מתבטא בעייפות בעיניים, בעיקר לאחר מאמץ. מחסור במיץ מרה ומיצי עיכול גורם לקשיי עיכול, לעצירות, לצואה שצבעה בהיר, לנטייה לאנמיה, להצטברות שומן בגוף גם לאחר שמצמצמים את צריכת השומן, להתנפחות וכאבים כרוניים באזור כיס המרה ולנטייה לניוון נתיבי המרה והתפתחות סרטן בהם.<br />
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /><br />
<br />
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
יש לחדש את הזרימה האנרגטית אפילו אם כיס המרה הוצא<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
האשה בת ה-47 שהגיעה לטיפול סבלה ממשקל יתר, כאבים בבטן ימין עליונה, בחילות, כאבים במותן הימנית, התכווצויות תכופות וכאבים בחלק החיצוני של הרגל והירך הימני. לאחר בירור רפואי נמצאו אבנים בכיס מרה ודפנות כיס מרה מעובים. לאור כאבים חוזרים ונשנים הוחלט לבצע הוצאת כיס מרה בשיטה לפרוסקופית. לרוע המזל הניתוח הסתבך והוחלט לבצע ניתוח פתוח, שעבר ללא סיבוכים.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br />
לאחר הניתוח המשיכה האישה להתלונן על תופעות דומות, כולל כאבים באזור כיס המרה. בדיקות חוזרות שנעשו לא העלו דבר, לכן הוחלט על המשך טיפול תרופתי סימפטומטי במשככי כאבים.<br />
<br />
במהלך שטיפה אנרגטית נמצא שהבעיה שלה החלה כשהיתה בכיתה ה'. חברה לספסל דיברה כל הזמן באמצע השיעור והפריעה לה ולמהלך השיעור. באחת הפעמים היא התפתתה להגיב. המורה פנתה אליה וביקשה ממנה לצאת מהכיתה. היא ניסתה להסביר את עצמה, אך המורה התעקשה להוציא אותה מהכיתה ולשלוח אותה למנהל בית הספר. המנהל החליט לשלוח אותה הביתה ולחזור רק בלוויית ההורים. הוריה כעסו עליה מאוד והיא הרגישה שנעשה לה עוול גדול, שהתחזק נוכח תחושת חוסר האונים כי אף אחד לא האמין לה.<br />
<br />
כתוצאה מהטראומה הזו התכווץ כיס המרה, ואט אט במהלך השנים אזלו רזרבות האנרגיה ורמת החיוניות בנוזל המרה ירדה. כתוצאה מכך הופר האיזון הטבעי ששומר על נוזל המרה בצורה נוזלית, והחלו להופיע אבנים.<br />
<br />
במקרה מעין זה צריך להעלות מחדש את ההיבט הרגשי הקשור במשבר, לנתח אותו ולאפשר למטופל לעבד ולקבל את מה שהתרחש לפני שנים רבות, במטרה לחדש את הזרימה האנרגטית הקשורה בכיס מרה, אפילו אם כיס המרה הוצא בניתוח.<br />
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<h4 style="text-align: right;">
רוגז שהופך לכעס</h4>
<br />
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ברוב המקרים כעס על אדם יקר או בן משפחה קרוב ישפיע על אנרגיות בית החזה. אם הכעס גורם לנתק רגשי כתוצאה מהתפתחות שנאה עזה, תעבור השפעת הכעס לכיס המרה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br />
כך גם ביחסים בין בני זוג. בידוע, מתחים בין בני זוג נוצרים באופן טבעי. רוגז הוא תגובה טבעית, שמטרתה לשחרר את המתח הנוצר בעקבות עצירת תהליך האהבה. אם נאפשר לתגובת הרוגז לבוא לביטוי באופן מלא, המתח שהצטבר בשרירים ישתחרר ותהליך האהבה יתחדש. <br />
<br />
כשתגובת הרוגז של האישה למשל, נתקלת באטימות ועקשנות מצד הגבר - הרוגז יהפוך לכעס, שאין מאחוריו מטרה לחדש קשר אהבה, אלא יהיה מלא בשנאה וניכור, חוסר סבלנות ואפילו דחייה. סוג זה של רגש ישפיע על כיס המרה. אם הכעס יופנם, הוא יגרום להתכווצות כיס המרה, דפנותיו יתעבו, וכתוצאה מכך יקטן נפח אגירת נוזל המרה שמשמש לצורכי עיכול, ומכאן הדרך להפרעה בעיכול מאכלים שומניים קצרה.<br />
<br />
במידה שכעס זה יופיע באופן מוגזם, האנרגיות הדרושות לכך ייצאו מכיס המרה. כתוצאה מכך תרד רמת החיוניות ותגרום להופעת אבנים בכיס המרה ולחשיפתו אותו לזיהומים.<br />
<br />
לסיכום, כעס, מרירות או מרה שחורה קשורים באופן הדוק זה עם זה ומשפיעים על כיס המרה. רגש זה נובע מתחושת עוול וחוסר צדק שגורמת לחסימות ולנתק בתהליך האהבה.<br />
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-43117877407006992852019-03-13T00:38:00.001-07:002019-03-13T00:38:35.220-07:00הכל מתחיל בטחול<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<h4 dir="rtl" style="text-align: justify;">
לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. ברגע שאדם חווה טראומה שלא עובדה כראוי, תופיע חסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה. והפעם: איך חוסר יכולת להשלים עם אסון שקרה לנו פוגע בטחול<span style="font-family: "arial" , sans-serif;"> </span></h4>
<div>
<span style="font-family: "arial" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">אם בעבר כל פגיעה בטחול הצדיקה את כריתתו, מתוך מחשבה שניתן לחיות חיים רגילים בלעדיו, כיום מתברר שאנשים שחיים ללא טחול חשופים יותר לזיהומים קשים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">הטחול, שהוא חלק בלתי נפרד מהמערכת החיסונית, ונחשב לאיבר הגדול ביותר בגוף שהוא בעל יכולת לכידות וניקוי מחזור הדם מתאים וממיקרובים מזיקים, חשוב אף יותר כשמדובר בילדים, עקב נחיצותו למערכת החיסון שלהם</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">ולראיה - הרפואה של היום עושה מאמצים רבים כדי לשמר את הטחול של ילדים לאחר טראומה, ובאותם מקרים שאין מנוס מכריתת הטחול, משתדלים להשתיל חלקים מהטחול בחלל הבטן, בתקווה שחלק מהשתלים ימשיכו לחיות ולתפקד</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>. </span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">בנוסף לחשיבותו למערכת החיסונית, הטחול קשור באופן ישיר במערכת העיכול, ומיקומו האנטומי - בצמוד לקיבה וללבלב - כמובן איננו מקרי, אף על פי שהרפואה המערבית אינה ערה לאספקט זה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">לטחול תפקיד חשוב וראשי בתהליך הפרדת האנרגיה החיונית מהמזון, שחרורה והטמעתה במחזור הדם והזרמת חיים וחיוניות לכל מערכות הגוף האחרות. הרפואה הסינית, למשל, משווה את הטחול לאדמה שמזינה את כולם ומעניקה חיים לכל. לפי תפיסה זו, הטחול אחראי לטרנספורמציה ולניתוב האנרגיה בגוף. המזון, שמגיע לקיבה, חייב לעבור טרנספורמציה על מנת שהגוף יוכל לנצל את תכונותיו האנרגטיות והכימיות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>. </span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">טרנספורמציה זו, פיזור המזון שעוכל והאנרגיה המופקת ממנו בגוף, מבוצעים כאמור על ידי הטחול</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">מכאן שהטחול אחראי לשתי פונקציות חשובות: הראשונה - שחרור והפקת האנרגיה מהמזון, השנייה - הפרדת האנרגיות היעילות לגוף והטמעתן בזרם הדם, שמטהר אותן ומנתב אותן בכל הגוף</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">לתהליך שחרור האנרגיה מהמזון דרושה קיבה תקינה ואנזימים בכמות ובריכוז נכון. הטחול, שמספק את האנרגיה הדרושה לכך, אחראי לקיבה ולמיצי העיכול. את האנרגיה הזו ניתן להשוות לאש בישול. שתיית מים או משקאות קלים בזמן הארוחה מכבה את אש העיכול ומפריעה לתהליך העיכול להתבצע במלואו, ובעיקר מונעת את תהליך שחרור אנרגיית החיים מהמזון והטמעתה בזרם הדם. כשאנחנו שותים בזמן הארוחה, אנחנו למעשה סופגים חומרי מזון ללא החיוניות שלהם. אלה אינם מוטמעים בגוף, אלא מצטברים בתאים, והדרך מכאן להשמנת יתר קצרה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="AR-SA"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span style="font-family: "arial" , sans-serif;"> </span></div>
<h3 dir="rtl" style="text-align: justify;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">צבעו של הטחול משתקף בשפתיים</span><span style="font-family: "calibri" , sans-serif;"> </span></h3>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">אך בזה תפקודו של הטחול אינו תם. בנוסף לתרומתו למערכת החיסונית ולתפקידו בהפרשת אנזימים למיצי הקיבה, מווסת הטחול את פעילות הלבלב, כיס המרה, המעי הדק ובלוטות הרוק בפה. לפי הרפואה הסינית, הטחול מחובר לקו אנרגטי (מרידיאן), שמתחיל בבוהן הרגל, עולה דרך החלק הפנימי של הרגל, חוצה את קו אמצע הגוף שמעל הערווה, מעל ומצד הטבור, חולף בצד החיצוני של בית החזה ומגיע עד לחלקו העליון. כאן הוא נכנס פנימה עובר במרכז הגרון ומסתיים בתחתית הלשון</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">בהתאם לחיבור האנרגטי שפורט לעיל, הטחול מספק אנרגיה למערכת בלוטות הרבייה של נשים - כמו השחלות ובלוטות החלב - וכן לשרירים ולבשר. "הטחול שולט בבשר וצבעו משתקף בשפתיים", נכתב בכתבים הסיניים הקלאסיים ולא בכדי: ירידה ברמת החיוניות בטחול גורמת לתקלה בתפעול מיצי המזון. המזון אינו עובר טרנספורמציה לצורתו המזינה, ולכן הגפיים והשרירים אינם מקבלים את אספקת המזון הנחוצה. במצב כזה הפה והשפתיים הופכים יבשים, לבנים וחסרי חיוניות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<h3 dir="rtl" style="text-align: justify;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">המטוס נעלם</span><span style="font-family: "calibri" , sans-serif;"> </span></h3>
<div>
<span style="font-family: "calibri" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; text-align: justify;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhjZCQaZAzuq7LsUsC6xyyOIMQSqf5alXih_OMjUVAGUZNxfwxE2c2f0EXKP27sSR3uZmwy6C8cddPls5uukdGz59zAZFCUx7hBr3T5B18Y1mNBkMBg-BKhOdHqBw1p5UlalZ1-E0X-GIw/s1600/synticonic-134241-unsplash.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="265" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhjZCQaZAzuq7LsUsC6xyyOIMQSqf5alXih_OMjUVAGUZNxfwxE2c2f0EXKP27sSR3uZmwy6C8cddPls5uukdGz59zAZFCUx7hBr3T5B18Y1mNBkMBg-BKhOdHqBw1p5UlalZ1-E0X-GIw/s400/synticonic-134241-unsplash.jpg" width="400" /></a></div>
<div dir="rtl" style="text-align: justify;">
<span style="font-family: "calibri" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">הבנת תפקידו של הטחול לא תהיה מלאה אם לא נביא בחשבון את האספקט הנפשי, ונבין שהטחול מושפע ממשברים נפשיים שלא הוטמעו כיאות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">ממש כפי שקרה לאשה בת 33, נשואה ואם לשלושה, שחשה מאושרת מאוד בחוג משפחתה, והגיעה לטיפול עקב כאב מציק בחלק הפנימי של רגלה הימנית. היא נבדקה על ידי כירורג, ולאחר ביצוע בדיקת אקו-דופלר אובחנו דליות פנימיות. הרופא הציע ניתוח ואילו היא התקשתה לקבל קביעה זו, במיוחד משום שלא הייתה עדות חיצונית לדליות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">בבדיקה ראשונית שערכתי לה, היה ברור שהכאבים טיפסו לאורך הקו האנרגטי של הטחול. ההתרחבות בווריד הפנימי נגרמה כתוצאה מירידה ברמת החיוניות בטחול, כשהביטוי היחידי שלה בשלב זה היה כאב לאורך המרידיאן, שהצביע על משבר נפשי שלא הוטמע</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">כל שנשאר לי הוא לעזור לה לאתר את המשבר הספציפי ולעבד אותו יחד איתה. בעזרת טכניקת לחישת האנרגיה (עפעוף בעיניים) התברר שהמשבר אירע בשנת 1990. לאחר שיחה קצרה התפרצה המטופלת בבכי וסיפרה את כל הסיפור: בשנה זו היא הייתה נשואה לטייס ושניהם חיו בארצות הברית. בסופי שבוע נהגו לטוס במטוס הפרטי שלהם בלוויית חברים ללאס וגאס למשחקי הימורים. באחת מטיסות אלה נכנסו כולם לחרדה בעקבות הצטברות קרח וקיפאון על אחד מכנפי המטוס, אך בעלה התגבר על התקלה והם נחתו בשלום</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">כשלושה שבועות לאחר האירוע רצו הבעל והחברים לחזור על הטיסה, אך היא חששה והם נסעו בלעדיה. המטוס על כל נוסעיו נעלם מבלי להשאיר עקבות. כל המאמצים למצוא אותו עלו בתוהו. היא הניחה שהתקלה ההיא חזרה על עצמה, עיכלה את האירוע, אך לא היתה מסוגלת להטמיע אותו וסירבה לקבל את העובדה שבעלה נהרג בתאונת מטוס. חוסר היכולת להטמיע את האסון בא לידי ביטוי גם בחלומות, בהם הופיע בעלה כשעודנו בחיים</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">כתוצאה מכך, הטחול, שהוא האיבר האחראי על ההטמעה בגוף, נפגע. בכי מתמשך החליש אותו ואת האזורים שניזונו מהאנרגיה שלו, הוורידים איבדו את גמישותם והתרחבו</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">עיבוד ההיבט הרגשי, לחיצות מקומיות לאורך המרידיאן ושטיפה אנרגטית פתרו את בעייתה הרגשית והכאבים ברגלה נעלמו מיד. המלצתי בפניה לבצע תרגיל פשוט, שמטרתו לשמור על מרידיאן הטחול והקיבה פתוח, כדי לספק אנרגיה לטחול ולהחזיר את הטונוס לכלי הדם הוורידיים. תרגיל זה לא דורש יותר מדקה וחצי, שלוש פעמים ביום, והוא מונע הישנות הכאבים: עומדים ישר, תופסים מאחור את כף הרגל הכואבת בעזרת היד התואמת ומותחים את כף הרגל בכיוון הישבן, כך שהחלק הקדמי של הירך והשוק נמתחים. בצורה זו הקווים האנרגטיים השייכים לקיבה ולטחול נמתחים, וזרימת האנרגיה דרכם מתחדשת. יש לנשום תוך כדי התרגיל</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<h3 dir="rtl" style="text-align: justify;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">שתו רק יין</span><span style="font-family: "calibri" , sans-serif;"> </span></h3>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">צריך להבחין בין המשבר הנפשי, שגורם להפרעה אנרגטית בטחול, ובין ההיבט הנפשי שנוצר בעקבות הפרעה בתפקוד הטחול. אדם שסובל מהפרעה בתפקוד הטחול יחוש תחושת יובש, צמא וטעם מר בפה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>. </span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">המחסור במיצי העיכול יגרום לו לאנמיה. פניו יהיו כהים מהרגיל, הוא יסבול מקור בחלק הקדמי של רגליו, עור ידיו ורגליו יהיה קשה וסדוק. כאבים באזור הטבור וגזים במעיים עלולים להופיע, וגופו העגלגל יכיל עודפי שומן</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">ברמה המנטלית, נוטה אדם כזה לדאוג בגלל דברים פעוטים, ולמעשה כל דבר ידאיג אותו בצורה אובססיבית</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>. </span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">הוא נעשה חסר מנוחה, חרד, לא מסוגל לבטא את רגשותיו ומפנים את תחושותיו. הוא גם נוטה להתערב בענייניהם של אחרים, כמעט אינו מתעמל, נוטה לשכוח דברים, לא מסיים את דבריו וחש צורך לאכול כל הזמן. הוא אוכל כמויות גדולות מכפי שהוא צריך, לועס כל הזמן (מעדיף מזונות מתוקים ועשירים בנוזלים, כאלה שנספחים בגוף בקלות). הוא גם יהיה ישנוני ומנומנם לעתים קרובות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">לסיכום, בנוסף לנחיצותו של הטחול למערכת החיסונית, הוא חשוב מאוד בתהליך הטרנספורמציה והטמעת האנרגיה המשוחררת מהמזון. שתיית נוזלים (כולל מים) בזמן ארוחות תשבש תהליך זה ותגרום לירידה ברמת החיוניות ברקמות (למעט שתיית מעט יין בזמן הארוחה, שמזרז את תהליך העיכול)</span><span dir="LTR">.</span><span lang="AR-SA" style="font-family: "arial" , sans-serif;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family: Calibri, sans-serif; margin: 0in 0in 0.0001pt; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif;">מבחינה נפשית, חוסר היכולת לקבל את האירועים בחיינו יפגע בתפקוד הטחול. איתור מרידיאן הטחול יעזור לנו לאבחן חוסר איזון בטחול, והטיפול בו מומלץ כדי למנוע הופעת מחלה בלתי הפיכה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.</span></div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-17735046131633244132018-08-09T21:55:00.000-07:002018-08-09T21:55:35.313-07:00בטן מלאה<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
המעי הגס נחשב לתחנה האחרונה במערכת העיכול, שבה נספגים המים של שאריות המזון, והתוכן הופך מנוזלי למוצק. מאחורי תפקוד תקין של המעי הגס, עומדים תהליכים פיזיולוגיים שונים וביניהם ספיגת נוזלים ומלחים, התכווצות והרפיה קצבית שמערבבת את התוכן ומעבירה את הצואה לרקטום (חלחולת).</h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תנועתיות המעי הגס חשובה לתהליך ספיגת הנוזלים ולתנועת התוכן הצואתי. שינוי בתפקודו התקין כתוצאה ממחלות, מתח נפשי, טיב האוכל ונטילת תרופות עלול לגרום לשינוי משמעותי בתנועתיות המעי, שמתבטאת בעצירות או שלשולים. <br /><br />כך למשל תסמונת המעי הרגיז, תופעה שכיחה אצל אנשים הסובלים ממתח נפשי, מתאפיינת בהפרעה זמנית או כרונית בתפקוד המעי הגס שמופיע בצורת עצירות, שלשולים וכאבי בטן כתוצאה מהתכווצויות יתר במעי.<br /><br />גם סרטן המעי הגס שכיח מאוד בעולם המערבי, ולרפואה המערבית אין תשובות חותכות לסיבת הופעתו, אם כי היא מונה את גורמי הסיכון: פוליפים במעי ובחלחולת, גידול סרטני במקום אחר בגוף, סיפור משפחתי של גידול במעי הגס, דלקת כרונית, הפרעה בתפקוד מערכת החיסון בגוף וגם גורמי תזונה מסוימים המגבירים את שכיחות הגידול הסרטני במעיים (אכילת כמויות עודפות של בשר ותפריט עתיר שומנים ודל סיבים).</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgJdU-8kmiHMnfl83CoZuXQQ094no-cpt0hyphenhyphenajPUuu6BS31yb_ETZG5Ppo3PasERov5P-JiBanUQ1gItsNHopsh4JyKB1ncffQ2Hv3_jdxYHj4kN-rJEF_E4UQQDossgx_jpqR-PyaTGUY/s1600/bamboo-bamboo-whisk-board-461428.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="265" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgJdU-8kmiHMnfl83CoZuXQQ094no-cpt0hyphenhyphenajPUuu6BS31yb_ETZG5Ppo3PasERov5P-JiBanUQ1gItsNHopsh4JyKB1ncffQ2Hv3_jdxYHj4kN-rJEF_E4UQQDossgx_jpqR-PyaTGUY/s400/bamboo-bamboo-whisk-board-461428.jpg" width="400" /></a></div>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></h4>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
עבודת טיהור</h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לפי הרפואה הסינית מופקד המעי הגס על טרנספורמציה והרחקה של שאריות ופסולת המזון ובנוסף משלים בפעילותו את תפקיד הריאות (טיהור הדם מהפחמן הדו חמצני ומהאנרגיה הלא רצויה, דרך הנשימה).<br /><br />קוטביותו של המעי הגס חיובית, ונתיב המרידיאן שלו מתחיל בציפורן האצבע המורה, חולף לכל אורך החלק האחורי של הזרוע עד לכתף, נוגע בגבול העליון של השכמה, יורד לעמוד השדרה ומסתיים בצד הצוואר ובחניכיים. מהלך המרידיאן מסביר את סיבת הופעת ההתכווצויות והכאבים בשרירים ובעצמות בשילוב עם מחלות או הפרעות בתפקוד המעי הגס.<br /><br /><b>ברמה הרגשית</b>: הפחד מביקורת נחשב כסיבה העיקרית לעלייה ברמת המתח במעי הגס ומתבטא בשמירת הרגשות בבטן. באופן סמלי, הפחד מביקורת על הבעת רגשות, דומה לפחד משחרור הגזים מהמעי הגס בנוכחות אחרים. <br /><br />בשני המצבים פחד זה גורם להופעת מתח במעי הגס.<br /><br />עודף מתח הקשור ב"פחד ביקורת" בשילוב עם פחד מאפשרות לפגיעה גופנית, גורם לעליה ברמת המתח בחלל הבטן ובאופן מיוחד במעי הגס, שיכול לבוא לידי ביטוי בהופעת כיבים ברירית המעי ודלקת כרונית במעי. במקרים קלים יותר מופיעים שלשולים.<br /><br />ביקורת יתר על אחרים (השמצת הסובבים למשל) תגרום לאובדן אנרגטי מהמעי הגס, וכתוצאה מכך לאובדן הטונוס במעי, שמתבטא בצורת עצירות, ובמקרים קיצוניים בצורת גידול סרטני.<br /><br />חסימה במרידיאן זה מתרחשת בבירור כאשר הצ'אקרה השלישית (מקלעת השמש) נחסמת בגלל פחד מאפשרות לפגיעה גופנית או פחד ממחלה. מאחר שזהו מרכז הקשר החברתי, חסימה במרידיאן המעי הגס כתוצאה מעודף ברמת המתח במעי, גורמת לאדם לאבד עניין באנשים שאינם בני משפחתו המיידית. הוא מפתח חוסר אמון בידידיו, נראה מאוכזב מהם, אך גם תלוי בהם. הוא אינו מסוגל לנקוט יוזמה חברתית. שינתו קלה ועלולה להתקצר עוד יותר בגלל מחסור בפעילות גופנית.<br /><br /><b>ברמה הגופנית</b>: חסימה אנרגטית, שנגרמת על ידי ירידת רמת החיוניות, תתבטא בנטייה לגודש באף, רגישות יתר בדרכי הנשימה העליונות, נפיחות וכאבי גרון, רגישות ושלפוחיות בחניכיים - בעיקר העליונים, חיוורון בעור, נטייה לזיהומים, כאבי כתפיים (כתפיים תפוסות), כתף קפואה, כאבים במרפק ("טניס אלבו"), כאבים בזרוע ובאצבעות הידיים, רעד באצבעות וכיבים במעיים. מחסור באנרגיה מופיע גם כדימום באף, נפיחות בבטן, עצירות, אבנים במעי הגס, טחורים, עיניים אדומות ותחושת קור בבטן התחתונה ובגפיים.<br /><br />היחלשות אנרגטית גורמת גם לניוון תאים, אשר מוליכה להיווצרות תאים סרטניים במעיים. חשוב להדגיש שתזונה ממלאת תפקיד חשוב מאוד בהאצת הופעת הסרטן, בעיקר אם מתקיים בגוף תהליך איטי של פירוק חומרי מזון. בתהליך זה מיוצרים חלקים רעילים אותם כינה וילהלם רייך (מדען אוסטרי שתיאר בצורה אובייקטיבית את אנרגיית החיים בבעלי חיים) "טי בציליוס" (T.BACILLUS) או "מתגי מוות".<br /><br />תהליך כזה מתרחש כאשר צורכים כמויות גדולות של בשר, בעיקר בצירוף מזונות עשירים בפחמימות, או כששותים נוזלים בזמן ארוחות. עיכול החלבונים דורש סביבה חומצית חזקה בקיבה. החלבונים גורמים להפרשת מיצי עיכול בסיסיים, ושילוב של המיצים והחלבונים גורם לנטרול פעילות האנזימים המופקדים על עיכול החלבון של הבשר. למעי הגס מגיע חלבון לא מעוכל, המתעכל על ידי הפלורה החיידקית דרך תהליך ריקבון והפרשת רעלים שנספגים במעי הגס.</div>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></h4>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
המכונית ניזוקה, הבריאות נפגעה</h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
גבר בן 43, נהג מונית במקצועו, שהופנה אלי לטיפול על ידי אחיו, שהוא רופא מנתח, הוא דוגמה למקרה של חסימה במעי הגס. האיש סבל מכאבים בכתפיים ובזרוע, שלפוחיות בחניכיים וקושי ליישר את האצבע המורה הימנית. לאחר שבדיקות וצילומי רנטגן שנערכו לו לא זיהו כל גורם לתסמינים שהתגלו, החל האיש לחשוד שהוא חולה במחלה קשה במיוחד. המחשבה, יש לשער, רק הכבידה עליו עוד.<br /><br />בבדיקה אנרגטית מצאתי חסימה במרכז מקלעת השמש, שנוצרה ב-1988. כששאלתי אותו אם באותה שנה הוא עבר אירוע שהפחיד אותו ובעטיו נשקפה לו פגיעה גופנית, התברר שבאותה שנה אירעה לו תאונת דרכים במכונית חדשה, שלא היתה עדיין מבוטחת. הרכב ניזוק באופן משמעותי, והאיש הפסיד כסף רב. מתוך ידיעה שעשה טעות חמורה (לנסוע מבלי להשלים את תהליך ביטוח הרכב), העדיף לא לספר את הדבר לאיש ולשמור הכל בבטן. הפחד שנוצר מתאונת הדרכים גרם לחסימה במרכז מקלעת השמש, והפנמת רגשותיו בניסיון להימנע מלשמוע ביקורת על מה שעשה, גרמה לעליית רמת המתח במעי הגס.<br /><br />התסמינים שהופיעו הצביעו על חסימה במרידיאן ופתיחתו פתרה מיד את הכאבים באצבע. בהמשך, עזרתי לו לראות שכאביו קשורים למסלול המרידיאן הזה, לימדתי אותו לבצע תרגיל ספציפי לפתיחת המרידיאן, ולאחר שדנו ועיבדנו את המשבר, נפתרו בעיותיו.</div>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
הורים ביקורתיים מייצרים ילדים חסרי ביטחון</h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
איכות האוכל והרגלי האכילה בחיים המודרניים יוצרים לא אחת מצבים חדשים, בהם מערכת העיכול לא עומדת בנטל, וכתוצאה מכך תהליך הרחקת הפסולת משתבש. כל אחד צריך לקחת אחריות אישית ולשנות את אורח חייו, כדי לתקן את חוסר האיזון שנוצר במערכת העיכול בכלל ובמעי הגס בפרט.<br />חשוב לשמור על האיזון בעיקר בשני תחומים עיקריים ולהחזיר את המעי הגס לתפקוד תקין: </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
1. תוספת סיבים טבעיים לאוכל. 2. ניקוי המעיים.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ישנם אמצעים שונים כדי להשיג את שתי המטרות הנ"ל, ביניהם ניתן להזכיר תוספת ויטמינים, צום, מיצי ירקות ופירות טריים, תרגילים גופניים, יוגה ומדיטציה, וניקוי ישיר של המעי הגס ע"י הידרוקולון תרפיה (שטיפת המעי במים דרך פי הטבעת).<br /><br />כל האמצעים הללו מתקנים את הסימפטומים הקשורים במעי הגס כמו שלשולים, עצירויות, נפיחות יתר, גזים, דלקות במעי הגס וכו', אך אין בהם לפתור את הבעיה הבסיסית העומדת מאחוריו.<br /><br />מהתבוננות ממושכת במספר לא קטן של אנשים הסובלים מהפרעות או ממחלות במעי הגס, נראה שמדובר באנשים עם בעיות רגשיות על רקע של חוסר ביטחון, שנוצר בעקבות ביקורת יתר מצד הוריהם. אלה אנשים שלפני כל התבטאות הם מביאים בחשבון את תגובות ההורים, והדבר גורם להם בסופו של דבר להעדיף לשמור את הדברים בבטן (אגב, לעתים קרובות בעיה מסוג זה באה לידי ביטוי בשפתיים קפוצות), וכך במרוצת השנים, רמת המתח הבסיסית במעיים גוברת עד הופעתה של מחלה פיזית.<br /><br />לסיכום, המעי הגס הוא איבר המופקד על הרחקת פסולת המזון מהגוף, על התפקוד התקין הקשור באיכות המזון, הרגלי אכילה, ועל תפקודן התקין של הריאות. אך הגורם העיקרי שפוגע במעי הוא הגורם הרגשי. <br /><br />הפחד מביקורת גורם לאדם לשמור את רגשותיו בבטן, דבר שגורם לחוסר איזון בתפקוד המעי הגס. הרגלי אכילה לא נכונים מזרזים את הפגיעה בתפקודו התקין, ואילו פעילות גופנית סבירה ושתיית נוזלים בין הארוחות מסייעות להורדת רמת המתח במעי ולאזן את פעולותיו.</div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-71027388007093890222018-07-19T05:37:00.000-07:002018-07-19T05:39:25.687-07:00על חשבון הכליות<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<h3 dir="rtl" style="text-align: right;">
לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. ברגע שאדם חווה טראומה שלא עובדה כראוי, תופיע חסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה. והפעם: איך משברים כספיים פוגעים בכליות</h3>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הרפואה המערבית גורסת שלכליות שני תפקודים עיקריים: הוצאת פסולת מזרם הדם וויסות תפקודים הקשורים במחזור הדם. הכליות מסננות פלסמה מהדם ומרחיקות חומרים לא רצויים עם הפרשת השתן. החומרים שלא רצויים בפלסמה כוללים: רעלים, חומרים מטבוליים, מים מיותרים ועודפי מלחים. כמו כן מווסתות הכליות את החומציות בדם על ידי הפרשת מלחים בסיסיים בשתן.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תפקידים נוספים של הכליות: יצור והפרשת הורמון בשם אריטרופויטין, הקובע את קצב יצור תאי הדם במח העצם, כמו יצור ויטמין D פעיל, שנספג בעור ובמעיים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הרפואה הסינית מייחסת לכליות תפקידים נוספים, ולפיה נחשבות הכליות לאיבר החיוני ביותר בגוף, לצד הכבד. תפקוד שלפוחית השתן משלים את תפקוד הכליות וכולל בתוכו את בלוטות יותרת הכליה, מערכת העצבים האוטונומית ואיברי הרבייה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
קיים קשר ביולוגי בין מצבי מתח מיני וטריטוריאלי ליותרת הכליה והכליות. קשר זה בא לידי ביטוי ברור אצל החיות אך מתקיים גם אצל בני אדם: החיה נוהגת לסמן את טריטוריית המחיה וההזדווגות שלה באמצעות הפרשת שתן מהכליות. פלישת חיה זרה לטריטוריה שלה תגרום למתח, שיוביל להפרשת הורמוני מתח כמו אדרנלין, נוראדרינלין וקורטיזון המופרשים ביותרת הכליות, במטרה להגן על הטריטוריה או לברוח מסכנה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhUtf0JgROl3NOUkLc49BwZiIIiP19bQuMd0SIBoIyOEvCKfmzO2aAsJfmV6iUYD6PaAjgGfTehf0YAUn-fONjqT0uK1Iq1Gqu8aahbrlUj_lL1BAPDZ8CzWbA3ulI3wqOGmA1jPaQLu04/s1600/bladder-cherry-chinese-lanterns-leaf-433076.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1066" data-original-width="1600" height="266" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhUtf0JgROl3NOUkLc49BwZiIIiP19bQuMd0SIBoIyOEvCKfmzO2aAsJfmV6iUYD6PaAjgGfTehf0YAUn-fONjqT0uK1Iq1Gqu8aahbrlUj_lL1BAPDZ8CzWbA3ulI3wqOGmA1jPaQLu04/s400/bladder-cherry-chinese-lanterns-leaf-433076.jpg" width="400" /></a></div>
<h3 dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></h3>
<h3 dir="rtl" style="text-align: right;">
תמצית החיים מרוכזת בכליות<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></h3>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מרידיאן הכליות מתחיל בשקע כף הרגל, ממשיך מתחת לקרסול עד קצהו הקדמי פנימי של גיד אכילס, משם הוא נע לעבר פנים הרגל ומסתיים בשקע שבין הצלע הראשונה ושוליה התחתונים של עצם הבריח.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מבחינה אנרגטית מאחסנות הכליות את תמצית החיים הבסיסית שמקורה: </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
1) באנרגיה הבסיסית שהשקיעו ההורים בעת ההפריה ובזמן התפתחות העובר </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
2) בתמצית המזון שלאחר הלידה שמקורה בקיבה ובטחול. אנרגיית הכליות מהווה את הבסיס לאנרגיה של האיברים אשר מווסתים את תפקוד אנרגיית המין והרבייה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
3) באנרגיה שנספגת ישירות מהאדמה - הצ'אקרה הראשונה (מרכז המין).</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אי לכך הכליות לא רק מפקחות על הנוזלים ומאחסנות את תמציתם, אלא גם מווסתות את תהליך הצמיחה, הרבייה והחיים. אנרגיית הכליות הכרחית להתפתחות העצמות, השרירים, הציפורניים, השיניים ומח העצם.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תפקוד לקוי של הכליות משפיע לא רק על מערכת הרבייה, אלא גם על מבנה השלד של הגוף.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לכן בתהליך ההתפתחות הגופני מהווה אנרגיית הכליות גורם מרכזי. אצל ילדה בגיל שבע הקוטב הזכרי מתחזק והאנרגיה הזכרית בכליות נמצאת בשפע. שיניה ושיערה גדלים, העצמות כמובן גדלות אף הן וישנה גם עלייה בגובה. אצל ילד בגיל שש-שבע השיניים והשיער גדלים בעוצמה. בגיל 14 האנרגיה הזכרית מתחזקת, במיוחד כאשר מתחזק הדחף המיני. הנערה הופכת לאשה פורייה. אצל הנער אנרגיית הזרע מתמלאת ומפרישה. בגיל 21 מתחזקת האנרגיה הקוטבית וצומחות שיני הבינה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בגיל 49 נחלש הפוטנציאל הקוטבי בין שני הקטבים. אנרגיית הכליות נחלשת ומחזור הווסת פוסק. אצל הגבר נחלשת אנרגיית הכליות, השיער נעשה דק יותר ולבן והשיניים שבירות יותר. הפרשת הזרע נחלשת או נפסקת. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כשגברים מגיעים לגיל זה ועדיין מסוגלים לקיים יחסי מין - זו עדות לפוטנציאל אנרגטי חזק, המהווה גם סימן לאריכות ימים. אך כדאי לזכור שקיום יחסי מין באופן מוגזם, ובעיקר איבוד נוזל זרע רב, עלול לגרום לירידה ברמת החיוניות של הכליות. לכן מומלץ להתחשב בגיל, וללמוד טכניקת שמירת נוזל זרע, כמו טנטרה או טאו.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<h3 dir="rtl" style="text-align: right;">
העור מאבד מגמישותו, השיער נושר</h3>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
משברים נפשיים הקשורים במישור החומרי (חובות כספיים או הפסדים, בעיות בבית, בעבודה, במכונית וכו') עלולים לגרום לחוסר איזון אנרגטי בכליות. הבעת יתר של המשבר תגרום לירידה ברמת החיוניות של הכליות, הפנמה רגשית תגרום לעלייה ברמת המתח ומשברים "טריטוריאליים" יפגעו בתפקוד יותרת הכליות. כך למשל יציאת ילד לפנימייה, די בה כדי ליצור "קונפליקט טריטוריאלי" של ניתוק ממקום מוכר. גם מאבקי כוח בתחום העבודה, ומאבק שליטה על טריטוריה מסוימת, ישפיעו על תפקוד יותרת הכליות.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כאשר הכליות אינן מתפקדות, סובל האדם ממצב של לחץ ברוב תחומי חייו. הוא חש באופן קבוע פחד וחרדה, נבהל בקלות ומתעייף בנקל, משום שהעמיס על עצמו מטלות רבות מכפי יכולתו. גם היכולת שלו לקבל החלטות תתערער, רצונותיו ודחפיו ייחלשו. הוא יתבלבל בקלות ויחשוש מהדברים הפשוטים ביותר, ולא יהיה מסוגל להשלים מטלות שהתחיל בהם.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מבחינה גופנית חוסר איזון בכליות יגרום להופעת סימנים של מחסור באנרגיה חיונית, אשר מזינה את השרירים, העור, העצמות, השיניים והשיער. פניו של אדם הסובל מחוסר איזון בכליותיו יהיו כהים, אפורים וחסרי ברק, כפי שניתן לראות לעתים קרובות אצל חולי אי ספיקת כליות כרונית, אשר מחוברים למכונת דיאליזה. העור מאבד מגמישותו, מזדהם בקלות ונוטה לפתח אקזמה. מופיעה נשירת שיער, השיניים והעצמות נחלשות ונוטות להישבר בקלות יחסית.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
האדם יחוש בכבדות ומתח רב בשרירי הבטן התחתונה האחורית (מהצלעות ועד לערווה, לאורך הגב), חולשה בגפיים התחתונות, קור בחלק הגוף התחתון ובצקות ברגליים (רק כאשר הכליה השמאלית נפגעת). הפנים וכפות הרגליים יהיו חמות, ותופענה דלקות וזיהומים בכליות, אבנים בכליות, יתר לחץ דם, התנפחות וכאבי גרון, דימום מהאף, מחסור בהורמונים ועלייה בפעילות מינית במקרה של עלייה במתח, או אבדן הדחף המיני עד כדי אין אונות, במקרה של היחלשות האנרגיה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לאמהות שבינינו, חשוב לדעת שהמצב האנרגטי של האם בזמן ההריון מהווה חשיבות רבה לבריאות העובר, שכן לאנרגיית הכליות תפקיד חשוב בתפקוד מח עצם והמערכת החיסונית.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<h3 dir="rtl" style="text-align: right;">
שלפוחית השתן זוכרת הכל</h3>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תפקידה של שלפוחית השתן לפי הרפואה המערבית מצטמצם לאחסון השתן והוצאתו בעזרת התכווצות השריר. מבחינה אנרגטית, לעומת זאת, תפקידה המרכזי הוא לטהר את נוזלי הגוף באמצעות הפרשתם החוצה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מרידיאן שלפוחית השתן משלים את מרידיאן הכליות: הוא מתחיל בזווית הפנימית של העין, עולה אל המצח, יורד לאורך העורף וחוט השדרה, שריר העכוז, גב הרגל ואמצע העקב וממשיך לאורך מרכז כף הרגל, עד שהוא מסתיים בחלקה החיצוני של ציפורן הבוהן הקטנה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הסיבה הרגשית השכיחה ביותר לפגיעה בשלפוחית השתן היא משבר מיני. משבר כזה יכול להיות כתוצאה מקנאה לבן או בת הזוג, גילוי חוסר נאמנות של בן הזוג, או חשש להיחשף כתוצאה מבגידה בבן הזוג.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אצל נשים שעברו חוויה שלילית כמו ניצול מיני או אונס, ולא עיבדו את המשבר בצורה נכונה, הדבר עלול לגרום לעליית רמת המתח בשלפוחית השתן ובצוואר הרחם, וכתוצאה מכך לחסימה במרידיאן שלפוחית השתן.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כך במקרה של רווקה בת 32, שעמדה בפני ניתוח כריתת הרחם, כתוצאה מגילוי גידול סרטני בצוואר הרחם. בבדיקה אנרגטית נתגלה שבעייתה הנפשית החלה בגיל 12. כאשר היא שיחזרה את המקרה היא פרצה בבכי. הסתבר שבגיל זה היא נאנסה על ידי קרוב משפחה מספר פעמים, ופחדה לגלות את הסוד. היא הרבתה לבכות לבדה בסתר - כתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית ברמת החיוניות - והדבר הוביל לגידול סרטני בצוואר הרחם.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אצל גברים, הערמונית היא האיבר המועד לפגיעה במקרים של משבר מיני. עודף מתח יגרום להיפרטרופיה - הגדלת שלפוחית השתן, ואילו חוסר אנרגיה יגרום לגידול סרטני בפרוסטטה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ברמה המנטלית, אדם שמרידיאן שלפוחית השתן שלו חסום, יחוש עייפות קשה. הוא יתרגז בקלות בגלל כל דבר קטן, יפתח נטייה לתגובות מוגזמות יגיב בפחד וזיעה קרה, יפתח אי יציבות נפשית ואף נוירוזה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מבחינה גופנית יחוש אדם שמרידיאן שלפוחית השתן שלו חסום, כאבים בגב וכיווצים בשריר השוק האחורי. הוא עלול לסבול משבר הליכה בעקב או מקרע בגיד אכילס. הוא יפריש שתן לעיתים קרובות אך בכמויות קטנות בגלל ששלפוחית השתן שלו מכווצת וחסרת גמישות, ויחוש צריבה בעת מתן שתן. לעתים, עלולות להופיע גם דלקות בדרכי השתן, גידול יתר של הפרוסטטה, כאבים בעצם הזנב, רגישות יתר לקור, גודש באף, גירוי בבסיס האף והצטברות שומנים מתחת לעור, סמוך לזווית העין הפנימית.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<h3 dir="rtl" style="text-align: right;">
חסימה כתוצאה מקונפליקט מיני</h3>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<img src="https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/gifs/t.gif" /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לאחרונה פנה אלי חבר בעקבות שבר הליכה בקרסול, כאבים בחלק החיצוני של כף הרגל בסמוך לבוהן הקטנה, כאבים כרוניים בגב התחתון שהשפיעו על הרגל, ונפיחות בזוויות העפעף (xantilasma). בנוסף לכך סבל מיתר לחץ דם וכולסטרול גבוה בדם. לאחר שעבר בירור אורטופדי נשלח למיפוי עצמות ואובחן שבר הליכה בקרסול. הוצע לו טיפול בגבס למשך שלושה שבועות אך הוא ביקש לקבל חוות דעת שניה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לי היה ברור מיד שהוא סובל מחסימה כרונית במרידיאן שלפוחית השתן, כתוצאה מקונפליקט מיני. בבדיקה האנרגטית שלו גיליתי חסימה במרכז המיני, שהתרחשה לפני 39 שנה. התברר שמי שהיתה אז חברתו, בגדה בו עם החבר הכי טוב שלו. הדבר יצר אצלו חסימה ולחץ מתמשך כתוצאה ממשבר הפרידה מאדם יקר, וגרם לו לחסימה במרכז החזה, אשר הופיע בצורת יתר לחץ דם ורמת כולסטרול גבוהה בדם, בנוסף לחסימה במרכזי המין, עליית רמת המתח בשלפוחית השתן ומתח לאורך מרידיאן זה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הענקתי לו הזדמנות להביע רגשית את המשבר שלו, הענקתי טיפול מקומי קל והנחיתי אותו לעשות תרגיל ספציפי לשחרור מרדיאן שלפוחית השתן - ואכן הכאבים חלפו לחלוטין, עד כדי כך שהוא לא נזקק לגבס.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לסיכום, לכליות יש תפקיד חשוב לא רק כמווסתות ומטהרות דם מחומרים רעילים ומעודפי נוזלים, אלא גם בשמירת רמת החיוניות לרוב איברי הגוף. משברים חומריים פוגעים בתיפקודם ומובילים להופעת מחלות הקשורות בכליות. משברים טריטוריאליים פוגעים בבלוטת יותרת הכליה ואילו משברים מיניים פוגעים בשלפוחית השתן.</div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-51605512840147659412018-06-22T04:27:00.000-07:002018-06-22T04:27:14.014-07:00פחד קרום הלב<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. טראומה שלא עובדה כראוי, תוביל לחסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה. והפעם: איך החשש להתאהב מחדש בעקבות משבר פרידה מאדם יקר פוגע במעטפת קרום הלב.</h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
קרום הלב הוא החלק הפחות מוכר של הלב, אך אין זה אומר שהוא פחות חשוב. תפקידו של הקרום, העוטף את הלב מכל צדדיו, הוא להגן עליו מגורמים שונים: הוא מפחית את החיכוך בין הלב לבין האיברים שסביבו; הוא מגן על הלב מתנועות חדות שמתרחשות במהלך שינוי בתנוחת הגוף; והוא שומר על הלב מהתפשטות זיהומים או גידולים באיברים קרובים.<br />
<br />
מעטפת הלב עשויה משתי שכבות, שביניהן קיים נוזל בכמות שנעה בין 15 ל-50 סמ"ק. אך כמות זו יכולה להגיע ליותר מליטר אחד במצבי מחלה דלקתית או גידולים של קרום הלב.<br />
<br />
מחלות שונות עלולות לתקוף את קרום הלב, והשכיחה מכולן (6%-2% מהאוכלוסייה) היא דלקת קרום הלב, שנובעת בדרך כלל מסיבות לא ידועות או כתוצאה מזיהום ויראלי. ברוב המקרים הדלקת חולפת מבלי שאובחנה הסיבה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כמו יתר הרקמות והאיברים בגופנו, גם קרום הלב מושפע ממצבים נפשיים ורגשיים שיכולים לעתים לפגוע בתפקודו התקין ולחשוף אותו למחלות שונות. אין ברפואה הקונבנציונלית התייחסות להיבט הרגשי והשפעתו על מעטפת הלב, אך היבט זה בא לביטוי חלקי ברפואה הסינית, לפיה קרום הלב מסייע לוויסות מחזוריות הדם במערכת הקרדיוסקולרית המרכזית, הכוללת את אבי העורקים, העורקים, הוורידים הגדולים וצינורות הלימפה.<br />
<br />
מבחינה פונקציונלית קשורה מעטפת הלב למרידיאן אנרגטי הידוע בשם שליט הלב (לאורכו לעתים מבוצע הדיקור במחטים סיניות) שמתחיל באזור הפטמה, משם הוא נע לאורך החלק הפנימי והאמצעי של הזרוע, עובר באמצע כף היד ומסתיים בקצה האמה (בעיה שמופיעה בשרירים או בגידים לאורך קו זה, יכולה להוות סימן ראשון להפרעה רגשית הפוגעת במעטפת הלב).<br />
<br />
בנוסף להיבט הפונקציונלי-פיזי שמתואר ברפואה הקונבנציונלית, ולהיבט הפונקציונלי-אנרגטי המתואר ברפואה הסינית, קיים גם היבט נפשי-רגשי שניתן לחלקו לשני מישורים:<br />
<br />
1. מישור רגשי כגורם ראשוני להפרעה באיזון האנרגטי ולתפקודו הפיזיולוגי של קרום הלב.<br />
<br />
2. מישור נפשי שנוצר בעקבות ההפרעה האנרגטית.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
דלקת קרום הלב</h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הסיבה הרגשית השכיחה ביותר לפגיעה בקרום הלב היא פחד אהבה. גבר בן 20 הגיע לחדר מיון עקב כאבים בחזה, המתגברים בנשימה עמוקה ובשכיבה על צד שמאל, ופוחתים בישיבה או בעמידה. בבדיקת א.ק.ג. ובבדיקת דם אובחנה דלקת בקרום הלב.<br />
<br />
בשיחה איתו התברר שלפני כשנה היה מאוהב בבחורה וקיווה שבעתיד היא תהפוך לאשתו, אך אחרי מספר חודשים היא עזבה אותו ומצאה חבר אחר. הבחור התאכזב עמוקות ובמשך חודשים רבים לא יצר קשר עם נשים אחרות. כחודשיים לפני פנייתו לבית החולים הכיר בחורה שמצאה חן בעיניו, אך בד בבד התעורר בו חשש מהאפשרות שיתאהב בה וישוב להתאכזב ולסבול כמו במשבר הקודם. פחד שכזה מכווץ את קרום הלב במטרה להגן על הלב. התכווצות מעין זו יכולה להימשך חודשים ולפעמים שנים, דבר שגורם להתעבות קרום הלב ללא זיהום.<br />
<br />
אופן ההתמודדות עם משבר מסוג זה קובע איזו מחלה תופיע בעתיד. הבעה רגשית מוגזמת מחלישה את ההגנה של מעטפת הלב וחושפת אותה לזיהום ויראלי בטווח הקצר והבינוני, ואילו בטווח הארוך עלול להופיע גידול סרטני (במקרים נדירים). חוסר הבעה רגשית כתוצאה ממשבר פרידה ופחד אהבה לא מודע, יגרום לעלייה ברמת המתח שגורם להתכווצות ולעיבוי יתר של קרום הלב.<br />
<br />
לעתים אנשים שלוקים בהתקף לב עלולים לפתח גם דלקת בקרום הלב בעקבות פחד אהבה שנוצר לאחר משבר פרידה מאדם יקר.<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjy10xu750ND3ZWeiDBrXccUDdduiaP7lxm2SpxV1ovt-vHcD0sR2FJzWuoWE6Bty-QUuTzPtWrIREC6smL-Hr1smuhyGDwOnKTdB1emDYJOPR7aozujZOJ0RdP_vvqzk8QRYXRsjSCQiw/s1600/will-o-253882-unsplash.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="265" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjy10xu750ND3ZWeiDBrXccUDdduiaP7lxm2SpxV1ovt-vHcD0sR2FJzWuoWE6Bty-QUuTzPtWrIREC6smL-Hr1smuhyGDwOnKTdB1emDYJOPR7aozujZOJ0RdP_vvqzk8QRYXRsjSCQiw/s400/will-o-253882-unsplash.jpg" width="400" /></a></div>
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
</h4>
<h4 dir="rtl" style="text-align: right;">
פחד אהבה</h4>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הרווק בן ה-48 שהגיע למרפאה, התלונן על תחושת נימול בכפות הידיים ועל לחצים בחזה, ללא קשר למאמץ פיזי. הוא טען שאינו מאושר, שהוא מפחד ליצור קשר אינטימי רציני, ובמקרים בהם היה קרוב ליצירת מערכת יחסים קרובה, חש חנוק ונמלט מיד.<br />
<br />
כמו כן דיווח המטופל שהוא ממעט בשינה, שמקומות סגורים גורמים לו לתחושת מחנק ולפחד עמוק (קלסטרופוביה). כשראה שאינו מצליח ליצור קשר עם נשים התנסה בקשרים הומוסקסואליים, גם הם ללא הצלחה.<br />
<br />
בבדיקה שמטרתה לגלות את מועד הופעת המשברים התגלו המשברים הבאים: בגיל תשע הוענש קשות על ידי מוריו והוריו, לאחר ש"נתפס" נותן נשיקה לילדה בבית הספר. בגיל 16 פיתח קשר ידידות חזק עם חבר לספסל הלימודים, שנהרג כעבור זמן מה בתאונת דרכים. בגיל 20 מצא את חברתו בארבע השנים האחרונות ומי שעתידה היתה להיות אשתו, במיטה עם גבר אחר. לאחר האכזבה הזו הוא לא יצר קשר עם אשה אחרת והתבודד.<br />
<br />
בעקבות המשברים הנ"ל הוא פיתח פחד אהבה, שכן בכל מערכות היחסים בהן הצליח להביע אהבה הוא נענש קשות או התאכזב. בתגובה לכך פיתח מנגנון הגנה בפני פגיעות רגשיות נוספות, סגר את עצמו וכיווץ את מעטפת הלב, עובדה שגרמה לו לסבול מתחושת לחץ בחזה וחוסר אוויר. מקומות סגורים רק החמירו את תחושת המחנק ולכן גם פיתח קלסטרופוביה.<br />
<br />
לסיכום, לקרום הלב יש תפקיד הגנה חשוב ללב הפיזי וללב הרגשי. משברי פרידה קשים שלא עובדו כראוי עלולים לגרום לעלייה ברמת המתח בלב. פחד האהבה מופיע כמנגנון הגנה בפני פגיעה נוספת בלב, אך גורם לפגיעה באיזון האנרגטי של מעטפת הלב, וכתוצאה מכך נחשף קרום הלב לדלקות ואף לגידולים.<br />
<br />
<table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" style="color: black; width: 408px;"><tbody></tbody></table>
</div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-5792189088892734312017-03-14T10:54:00.000-07:002017-03-14T10:54:20.062-07:00לוקחים לריאות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="text-align: start;">לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. ברגע שאדם חווה טראומה שלא עובדה כראוי, תופיע חסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה. ד"ר נאדר בוטו בסדרת כתבות שתעקוב אחר המקורות הגופניים של סימפטומים נפשיים. פרק ראשון: איך משפיעה חרדת נטישה על הריאות.</span><br />
<br />
על הקשר בין מתח נפשי למחלות גופניות ידוע כבר שנים רבות, אך לאחרונה זכה הנושא להכרה גם מבחינה מדעית ומקבל משקל סגולי גבוה יותר.<br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">כדי להבין טוב יותר קשר זה, צריך להביא בחשבון את אחד מחוקי הטבע המרכזיים, הוא חוק הקוטביות: לכל יסוד או מבנה יש שני קטבים, וכל תופעה או פונקציה יכולה להתקיים בשתי צורות מנוגדות (זכר-נקבה, יום-לילה, לידה-מוות וכו'). הכוח הקוטבי הוא הכוח המניע את הכל ובלעדיו שום דבר לא יכול להתקיים.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">מעבר האנרגיה מקוטב אחד לשני כרוך בהופעה של ארבעת שלבי החיים: גירוי, התרחבות, התכווצות והרפיה. ניתן למצוא שלבים אלה בתחומים שונים: ארבע העונות, תהליך ההזדווגות, הנקה, עבודת הלב ועוד.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">הבנה של ארבעת שלבי החיים מאפשרת להבין לא רק תהליכים פיזיולוגיים טבעיים, אלא גם איך מתפתחות מחלות. ניתן להתייחס למחלה כאל הפרעה/חסימה במעבר האנרגטי, הנגרמת כתוצאה ממשבר נפשי. האופן שבו מתבטא המשבר הנפשי קובע באיזה שלב מארבעת השלבים תופיע החסימה האנרגטית. יתר על כן, אפשר להצביע על קשר בין משברים ספציפיים לבין האיבר שבו תופיע המחלה בעקבות המשבר.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">אבל לפני כן חשוב להבחין בין הסיבה הנפשית שגורמת למחלה הגופנית, לבין המשבר הנפשי שנוצר בעקבות המחלה. לרוב שמים לב למשבר הנפשי שנוצר בעקבות המחלה, ומייחסים לו את הסיבה למחלה. חוסר ההבנה נובע מהקושי לאתר את המשבר הנפשי האחראי להופעת המחלה, במיוחד אם התרחש שנים רבות קודם.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">במאמר זה ובאלו שיבואו אחריו נבחן יחד את הקשר בין התפקוד הפיזיולוגי של איברים שונים להשלכות הפסיכולוגיות שלהם. נעמוד על המשברים שפוגעים באיברים ספציפיים, ועל ההיבטים האנרגטיים המשפיעים על הגוף. האיברים בהם תעסוק סדרת המאמרים הם: הריאות, בהן נעסוק היום, הלב, הקיבה, הטחול, מעטפת הלב, מערכת הלימפה, שלפוחית השתן, כליות, כבד, כיס מרה, המעי הדק והמעי הגס.</span><br />
<span style="text-align: start;"><br /></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjHBJ7-Oe0L9oQyAiYwKeNMMDowwknDsX5_iFtYZF1HcmUPDjuWjg3l0dxDugoU5gO5QOcMCzDc43FhUkyX8g3luZhAUhYa1fIb91E6qhpb769XqvCgciyfHL7BAU-aX1xCASsUNoFFIME/s1600/phoebe-dill-106880.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjHBJ7-Oe0L9oQyAiYwKeNMMDowwknDsX5_iFtYZF1HcmUPDjuWjg3l0dxDugoU5gO5QOcMCzDc43FhUkyX8g3luZhAUhYa1fIb91E6qhpb769XqvCgciyfHL7BAU-aX1xCASsUNoFFIME/s400/phoebe-dill-106880.jpg" width="400" /></a></div>
<span style="text-align: start;"><br /></span>
<br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="text-align: start;">פחד מוות</span></h4>
הנשימה היא הפעולה הראשונה שמופיעה עם הלידה, והאחרונה שתיעלם עם המוות. דרך הריאות מתאפשר חילוף גזים בין הגוף לאוויר, בריאות נספג החמצן ומהן יוצא פחמן דו-חמצני, והן מאפשרות לחמצן להיספג בדם. יש איברים שבלעדיהם ניתן להמשיך ולחיות כמו טחול, כיס מרה, תוספתן, רגליים וכו', אך כמובן, בלי הריאות אי אפשר לחיות.<br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">מכאן הקשר ההדוק כל כך בין הריאות למוות. ואם נלך צעד אחד קדימה נבין את הקשר בין הריאות לבין המושג "פחד מוות", שעוצר את הנשימה, גורם למתח בריאות ויגרום בשלב מאוחר יותר למחלת ריאות, אם המשבר-הפחד לא יעובד כראוי.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">עבור ילדים צעירים, נטישה או אובדן של אחד ההורים קשורים מבחינה ביולוגית בפחד מוות, ומכאן הדרך לפגיעה בריאות קצרה. ניקח דוגמה מעולם החי: גור של פיל, שאיבד את הוריו, חשוף למוות משתי סיבות: </span><br />
<span style="text-align: start;">1. אין מי שיניק אותו ואז הוא ימות מרעב. </span><br />
<span style="text-align: start;">2. הוא מהווה מטרה קלה ונוחה לטורפים. </span><br />
<span style="text-align: start;">זיכרון ביולוגי זהה קיים גם אצל בני אדם.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">המתח שנוצר בעקבות משבר הנטישה או פחד מוות, גורם לעלייה של רמת המתח בריאות. התגובה הטבעית לפירוק מתח כזה הוא בכי. הבכי יכול לבוא לידי ביטוי בשלושה אופנים: </span><br />
<span style="text-align: start;">1. בכי תוך הבעה רגשית מלאה וממוקדת. </span><br />
<span style="text-align: start;">2. מניעת בכי, מה שגורם לעלייה נוספת של רמת המתח בריאות, דבר שפוגע במיוחד בברונכים. </span><br />
<span style="text-align: start;">3. תגובת בכי מוגזמת, שגורמת לירידה ברמת החיוניות של הריאות, דבר שפוגע במערכת החיסונית המקומית של הריאות ויכול לגרום לדלקת ריאות, ולטווח ארוך עלול להופיע בצורת גידול סרטני בריאות.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">כאשר נפגם תפקוד הריאות בגלל מחסור באנרגיה, נוטה האדם להתבודד, להתרחק מהחברה ובעיקר מבני משפחתו. הוא נראה עגמומי, עצוב, חסר מרץ ועייף מאוד.</span><br />
<br />
<h4 style="text-align: right;">
במקרה של בעיות עור - חפשו פחד נטישה סמוי</h4>
ילדה בת 13 שהיתה מטופלת באנטיביוטיקה במשך חודש ימים, הגיעה אלי לבדיקה. מבירור<br />
<span style="text-align: start;">שערכתי נודע לי ששבעה חודשים קודם לכן היא סבלה מדלקת בריאה הימנית, וחודש לפני כן הופיעה דלקת בריאה השמאלית - סיבה מספקת לרופא הילדים לטפל באנטיביוטיקה לתקופה ממושכת מהרגיל.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">ביקשתי לדעת האם היו אירועים חריגים במהלך החודשים האחרונים, והתברר שלפני שבעה חודשים אביה עבר תאונת דרכים, והילדה ראתה אותו במצב קשה בבית החולים. עשרה ימים לאחר מכן היא לקתה בדלקת בריאה הימנית. עוד התברר שלפני חודש, בעקבות סכסוך עם הבעל, איימה האם - בנוכחות הבת - לארוז את המזוודות ולעזוב את הבית. שבוע ימים לאחר מעמד זה הופיעה דלקת בריאה השמאלית.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">הילדה חששה לאבד את הוריה, והתגובה הטבעית למשבר מסוג זה היתה בכי. אלא שבכי מוגזם עלול לגרום לאובדן אנרגיה חיונית, ובכך להחליש את הריאות ולחשוף אותן לזיהום חיידקי או ויראלי.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">מבחינה רפואית, אין הכרח שכאשר יש דלקת בריאה השמאלית, תידבק גם הריאה הימנית, למרות האוויר המזוהם שיכול לעבור מריאה לריאה, או ההפרשות שמכילות את גורם הזיהום ועוברות מצד אחד לאחר.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">מבחינה אנרגטית, הסיבה האמיתית לדלקת בריאה הראשונה שנפגעה היא המשבר הנפשי - החיידק המנצל את חולשת הרקמות וגורם לזיהום. המשבר שנוצר כתוצאה מהפחד לאבד את האב, פגע בריאה הימנית וחשף אותה לזיהום. בשלב זה, הריאה השמאלית עדיין מאוזנת מבחינה אנרגטית ולכן לא הזדהמה, למרות נוכחות החיידקים. בשלב הבא, בעקבות החשש מפני נטישת האם, נפגעה גם הריאה השמאלית.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">משבר פרידה אצל ילדים למשל יכול להתרחש גם בעקבות נסיעה קצרה של ההורים לחו"ל. הם עלולים לפתח מתח יתר בברונכים, דבר שיתבטא בצורת ברונכיטיס ספסטית, או יהווה בסיס להתפתחות אסתמה.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">לפעמים תבוא המחלה לידי ביטוי על גבי העור, שנחשב גם הוא לאיבר נשימה ולעתים קרובות משקף את מצב הריאות, לכן על פי צבע העור אפשר לאבחן את רמת חיוניות הגוף ותפקוד הנשימה. כאשר יש מצב של חוסר אנרגיה בריאות, בסרטן ריאות למשל, חום הגוף עלול לרדת, העור יתכווץ ויחוויר, וכתוצאה מסגירת הנקבוביות לא תופיע הזעה.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">כאשר יש עודף מתח בריאות נראה האדם טרוד ורגיש מאוד. הוא דואג וחושש שמא נטל על עצמו עודף מעמסה. אדם כזה נאנח לעתים קרובות אנחות עמוקות, שמטרתן לשחרר את בית החזה המכווץ שלו. הוא נוטה להצטננויות ולשיעולים, בעיקר כאשר אזור החזה העליון נחשף לרוח, למיזוג אוויר או לקור. האף מחובר מבחינה תפקודית למנגנון הנשימה והריאות, לכן עודף מתח בריאות עלול לגרום להופעת פוליפים ברירית האף. מצב זה מסביר את שכיחות השילוב בין אסתמה לפוליפים באף. לעומת זאת, חוסר אנרגיה בריאות יכול להופיע בצורת נזלת וזיהום בדרכי הנשימה העליונות.</span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">גם מחלות עור כמו פסוריאזיס ואורטיקריה מצביעות על עודף מתח בריאות ומחייבות טיפול בריאות ובמשבר שעומד מאחוריהן. לכן, במקרים של בעיות עוריות, מומלץ לחפש את הסיבה לכך בפחד נטישה סמוי.</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="text-align: start;">המלצות לבעלי הילדים שבינינו:</span></h4>
<span style="text-align: start;">כדאי מאוד ללמד את ילדים את תרבות הבכי ולסייע להם להביע את רגשותיהם. חשוב לעודד אותם לבכות לפני נסיעת ההורים או פרידה זמנית מהם, כדי למנוע עודף מתח בריאות. מצד שני, מומלץ מאוד לתמוך בילדים בשעת משבר פרידה או אובדן, כדי שיוכלו לעבד את המשבר בצורה מלאה ובזמן קצר יחסית, וכך למנוע מהם בכי מתמשך ואובדן חיוניות מהריאות.</span></div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-82514063259960097882017-01-02T11:50:00.000-08:002017-01-02T11:50:10.690-08:00הפרופורציה האלוהית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h4 style="text-align: right;">
ליופי האלוהי יש מידות קבועות. הוא מושלם, נצחי, ואינו יפה ביחס למשהו אחר, אלא עומד בפני עצמו ועם עצמו. ויש אפילו נוסחה גיאומטרית בשביל למדוד אותו. חלק ראשון.</h4>
<div>
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEga4TJq2sQ8c-AVslMO9Wd9kdLdsA9TvlGlf7Yh4KFo-J5lwJkKtxNbxs2uQacr8GszRdEEMZJGVCupmbY6zyWn8kMLZGoXKHjh0WBP2de_kvIhUkkbDRPNT6HCu6F_2gFsVEtjWvpha5Y/s1600/staircase-snail-lighthouse-53554.jpeg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEga4TJq2sQ8c-AVslMO9Wd9kdLdsA9TvlGlf7Yh4KFo-J5lwJkKtxNbxs2uQacr8GszRdEEMZJGVCupmbY6zyWn8kMLZGoXKHjh0WBP2de_kvIhUkkbDRPNT6HCu6F_2gFsVEtjWvpha5Y/s400/staircase-snail-lighthouse-53554.jpeg" width="400" /></a></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
בני אדם, באשר הם, בלא הבדל גזע, תרבות, מקום וזמן - הושפעו ועודם מושפעים באופן עמוק ביותר מהערך הקרוי יופי. השפעה זו באה לידי ביטוי בתחומי חיים שונים החל מהטיפוח האישי (ביגוד, צבעי אופנה, פעילות גופנית, דיאטה וניתוחים פלסטיים) וכלה בטיפוח הסביבה (גינון, צמחייה, יצירות אמנות, אדריכלות וכיוצא באלה).<br /><br />אך השאלה הגדולה נשארת בעינה: מהו אותו יופי, והאם הוא עניין סובייקטיבי, המשתנה מאדם לאדם, ממקום למקום, מעת לעת או שמא ניתן להגדיר יופי בכלים מדעיים ואף למדוד אותו? ומה בעצם ההבדל בין יפה לאטרקטיבי? <div>
<br /></div>
<div>
אינסוף דוגמאות ממהלך ההיסטוריה מעידות על כך שחיפוש אחר היפה משותף לכלל בני האדם. כלומר, אם שני אנשים יימצאו באותם תנאי צפייה מול אותו אובייקט, הם יגיעו למסקנות דומות, אף שהם עשויים להיות בני תרבויות שונות ומתקופות אחרות.<br /><br />מאז ומעולם עסק המין האנושי ביופי ועקב אחר השפעתו על אורח החיים ועל יכולת ההישרדות שהוא מקנה. עצם העובדה שהוא קיים בכל מקום ובכל זמן יש בה כדי להעיד לכאורה על תכונה אבולוציונית שהשפיעה על התנהגותם של בעלי החיים. העיסוק ביופי היה ונשאר צורך קיומי ראשון במעלה עבורם ועבור בני האדם גם יחד, כיוון שיופי הוא עדות לכך שחוקי הטבע שולטים ביקום. היופי (הסימטריה, האיזון) ביטא נכונה את חוקי הטבע בסביבה התואמת לו. כיוון שכך הוא נתמך באנרגיה טבעית, קיבל עוצמה והשתלב היטב באופן הרמוני עם החלקים האחרים המרכיבים את הטבע. מה שטבעי והרמוני נתפס על ידי בעלי החיים ובני האדם כיפה. ומכאן יופי קשור בעוצמה, בכוח וביציבות, בניגוד לכיעור, שמרכיביו אינם נתונים ביחס הרמוני, אינם מתואמים, ומכאן שהם גם חלשים יותר.<br /><br />בעלי חיים רבים מיטיבים לנצל את התכונות שהטבע חנן אותם בהן - אך הצורות, הצבעים והקישוטים, שמקנה להם היופי, אינם מטרה בפני עצמה. תפקידו של היופי הוא העברת מידע לסביבה ומשיכת בן זוג למטרות התרבות. פרחים משתמשים בצבעים ובצורות סימטריות, כדי למשוך אליהם חרקים, שהודות להם הם יכולים להמשיך להתקיים. פגיעה או מחלה של האורגניזם גורמות לאובדן הסימטריה והיופי שלו. ניתן לראות אפוא ביופי מעין דקדוק אוניברסלי של שפת הטבע, המייצג תקינות גנטית וניקיון מטפילים, מחלות או ליקויים.<br /><br />תקינות זו מאפשרת קיום הזדווגות והורשת איכויותיה לצאצאים. לכן יופי קשור ישירות גם לבריאות – אנו נמשכים ליפה משום שהוא משדר חוסן, עוצמה והעדר ליקוי.</div>
<h4 style="text-align: right;">
<br /></h4>
<h4 style="text-align: right;">
יופי של יחס</h4>
<table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" style="width: 408px;"><tbody></tbody></table>
תיאוריות רבות נכתבו על מושג היופי, אך רובן הסתפקו בתיאור הרגשות הנובעים מהאינטראקציה עם היופי ולא הגדירו אותו. הפילוסוף היווני אריסטו כתב שהיפה "יסודו בשיעור ובסדר", כלומר ביחס ובאופן הארגון של הדברים, אך לא הגדיר מהו מקור היחס ואופן הסדר. אפלטון, שקדם לו, לא הסביר מהו מקור היופי והסתפק באמירה: "אהבה ליופי, כמו אהבה לטוב, לא צריכה הסבר, היא נתון ראשוני, כמו התודעה העצמית". סוקרטס מצדו סיפק אמירה שטחית עוד יותר: "הדברים היפים - יפים הם מכוח היפה".<br /><br />במאמר זה ננסה למצוא נוסחה כללית המגדירה את היפה בכל התחומים.<br />נוסחה שבאמצעותה ניתן יהיה לקבוע חוקים ונורמות אוניברסליים של יופי.<br /><br />התיאוריה שאני הולך להציג בפניכם תתאר את היופי המושלם, הנצחי, שבא לביטוי מהרגע הראשון של בריאת החלקיק הראשון ביקום.<br />יופי שאינו מתהווה ואינו מתכלה, אינו גדל ואינו פוחת, שאינו יפה ביחס למשהו או למישהו אחר, אלא עומד בפני עצמו ועם עצמו.<br /><br />תיאוריה זו תשרטט גם את ההבדל בין אטרקטיביות ליופי, בין "מוצא חן בעיני", שגורם למתבונן להימשך לדבר מסוים בלי שהדבר יענה על הקריטריון של יופי. ובמילים אחרות תיאוריה זו תגדיר מהו היופי האלוהי.<div>
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjS0dmwceHYY3hJoRePlADXdVi0CU0RJKwpQ6HtAlPJo64kYeSxVX349xAY_VB4P7Y8YDQs0mH9d1UAlrfM9Mxt9CsoL_pWEkiO3ytPapnOBzj6OZ7032rwv5r_s7RO3OQLNR-tQzrhkiA/s1600/yellow-sunflower-flower-round-yellow-53407.jpeg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="315" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjS0dmwceHYY3hJoRePlADXdVi0CU0RJKwpQ6HtAlPJo64kYeSxVX349xAY_VB4P7Y8YDQs0mH9d1UAlrfM9Mxt9CsoL_pWEkiO3ytPapnOBzj6OZ7032rwv5r_s7RO3OQLNR-tQzrhkiA/s400/yellow-sunflower-flower-round-yellow-53407.jpeg" width="400" /></a></div>
<div>
<br /><div style="text-align: center;">
<span style="font-size: xx-small;">חמניה. ביטוי טבעי לסדרת פיבונאצ'י</span></div>
<h4 style="text-align: right;">
חיתוך הזהב</h4>
<div>
היופי מתגלה בשלושה מופעים עיקריים: בטבע, באמנות ובאדריכלות (ואליהם נתייחס במאמר זה), ובקרב בני אנוש (אליהם אתייחס במאמר הבא). לפיכך התיאוריה האוניברסלית ליופי חייבת למצוא מכנה משותף לשלושתם.<br /><br />כדי להגדיר דבר כיפה, החלקים המרכיבים אותו צריכים לכלול שני מאפיינים עיקריים: סימטריה והרמוניה. לאחר התבוננות מעמיקה נגלה שהמקור של שני המרכיבים האלה הוא מבנה לולייני לוגריתמי, המהווה בסיס מבני של צורות בטבע. צורה לוליינית זו מהווה גשר בין האנרגיה הראשונית, שממנה עשוי כל חומר, לבין החומר המופיע עם מסה וצורה.<br /><br />צורה לוליינית זו מופיעה בכל המישורים ביקום: בחלקיקים תת-גרעיניים (הבונים את הניוטרון והפרוטון), ב-DNA, בסיבי השרירים (אקטין ומיוזין), בקונכיות, במערבולות מים באוקיינוס, בטורנדו ואפילו בגלקסיות.<br /><br />הלוליין הלוגריתמי הוא צורה שבה גדל הרדיוס תוך כדי תנועתו סביב העקומה, בלי לשנות את צורתו עם גדילת ממדיו. קיים יחס מסוים בין חלקיו השונים, שניתן לכימות במונחים מתמטיים. יחס זה מוכר בשם "יחס הפי" (PHI). יחס פי הוא מספר המביע פרופורציה גיאומטרית שנודעה כבר בימי קדם, מספר שזכה במאה ה-19 לתוארי כבוד כגון "מספר הזהב" או "חיתוך הזהב" ואפילו "הפרופורציה האלוהית".<br /><br />בחלק גדול מתופעות טבע, שמוגדרות על ידינו כ"יפות", קיים "יחס הפי" - המתאר יחס הרמוני בין חלקים שונים, שנחשב כיחס היפה ביותר. יחס זה שכיח לא רק בטבע אלא גם באמנות, ויושם על ידי תרבויות קדומות בקתדרות, פסלים ארכיטקטורה וסמלים.<br /><br />אם נחלק את הלוליין הלוגריתמי לרבעי עיגולים ומהם נבנה ריבועים, נקבל סדרה של ריבועים בערכים הולכים וגדלים לפי סדר מסוים, הידוע כסדרת פיבונאצ'י.<br /><br />המנה של כל שני איברים רצופים (גדולים) בסדרת פיבונאצ'י שואפת ליחס הזהב. לדוגמה: 34 ו-55 הם שני מספרי פיבונאצ'י עוקבים. אם נחלק 55 ב-34, נקבל יחס זהב של 1.617 - זהו מספר לא רציונלי שמבטא יחס מיוחד המעיד על הקשר בין היחס המתמטי לבין העולם, כפי שהוא משתקף בטבע, במדע, וביצירה התרבותית והאמנותית. כאמור סדרת הריבועים המתקבלת מהלוליין הלוגריתמי יוצרת מלבן הידוע בשם<a href="http://www.kees.cc/gldsec.html" target="_blank"> "מלבן הזהב".</a> מלבן שההתבוננות בו מעניקה תחושת פרופורציה ויופי. אם נחלק את האורך של מלבן הזהב ברוחב שלו נקבל את "יחס הזהב". היוונים הקדמונים והמצרים הקדמונים התייחסו אל יחס הזהב כאל יחס אסתטי במיוחד, ולכן ניתן למצוא יחס זה במבנים מן העולם העתיק, כגון הפרתנון באתונה והפירמידות במצרים כמו גם ביצירותיו של ליאונרדו דה וינצ'י, למשל ביצירה הלא גמורה "Saint Jerome", שבה ניתן לראות שהדמות המרכזית נתונה בתוך מלבן הזהב.</div>
<div>
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjpAAB7I8vu1s3k4VSE5pgJNedY2UYe2RCNXJpNX_47JZshPqoghPUOAhyphenhyphen_tGqXvQ6q80eOFTSsX3DmA8QojmkPtxs7PHZ-yu06KCx769uFQ0sgNCgfnqqhxi8npRC1S94frtyz7nau-6o/s1600/Leonardo_da_Vinci_-_Saint_Jerome.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjpAAB7I8vu1s3k4VSE5pgJNedY2UYe2RCNXJpNX_47JZshPqoghPUOAhyphenhyphen_tGqXvQ6q80eOFTSsX3DmA8QojmkPtxs7PHZ-yu06KCx769uFQ0sgNCgfnqqhxi8npRC1S94frtyz7nau-6o/s400/Leonardo_da_Vinci_-_Saint_Jerome.jpg" width="282" /></a></div>
<div>
<span style="font-size: x-small; text-align: right;"><br /></span></div>
<div style="text-align: center;">
<span style="font-size: xx-small;"><span style="text-align: right;">סיינט ג׳רום, ציור של ליאונרדו דה וינצ׳י. </span><span style="text-align: right;">התמונה לקוחה מכאן: </span><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/St._Jerome_in_the_Wilderness_(Leonardo)" style="text-align: right;">https://en.wikipedia.org/wiki/St._Jerome_in_the_Wilderness_(Leonardo)</a></span></div>
<div>
<h4 style="text-align: right;">
בין איצטרובל לכינור</h4>
<img src="http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif" />צורת הלוליין הלוגריתמי היא הבסיס ליופי, הנראה לעין ממבט ראשון, והפרופורציה האלוהית שנגזרת ממנו, מקנה לדבר את תכונות היופי העיקריות - סימטריה והרמוניה.</div>
<br />הצורה הלוליינית מאחדת בין שתי תכונות אלו באופן מלא ומעניקה לפרחים, למשל, יופי אובייקטיבי, שמושך אותנו אליהם ממש כפי שהפרפרים, הדבורים והחרקים נמשכים אליהם ומוצאים בהם מקור תזונה וחיים.<br /><br />הדבר ניכר וברור לעין בצורותיהם של הוורד, החמנית, האיצטרובל, הכרוב או הקונכייה. ההרמוניה והסימטריה גורמות לכל אלה להקרין יופי ושלמות, שלא השתנו בחלוף השנים ובתרבויות השונות. אך לעתים ההרמוניה והסימטריה סמויות, ולא נראות לעין ברגע הראשון. על מנת לגלות אותן, עלינו לדמיין לוליין וירטואלי ו"להלביש" אותו על פרפרים, צמחים ופרחים שונים.<br /><br />גם ביצירה מוזיקלית נמצא שקנה המידה ליופי נמדד בערכים כמותיים, התורמים תרומה חשובה להרמוניה ולסימטריה של היצירה. כך למשל במספר ניכר של יצירות מוזיקליות, כמו ב"פוגות" של יוהאן סבסטיאן באך, ישנם קטעים המהווים "כפילים" כמעט סימטריים של קטעים אחרים. גם בכלי נגינה נמצא ביטוי לפרופורציה האלוהית - בכינור, למשל.<br /><br />לסיכום, יופי הוא ביטוי ישיר לחוקי הטבע, שהלוליין הלוגריתמי הוא אחד מהם. ההרמוניה והסימטריה הן השחקניות הראשיות בהגדרת היופי. מאחר שהיופי הוא ביטוי ישיר של חוקי הטבע, הוא מקרין אנרגיה, עוצמה, בריאות, פוריות ואיזון - כל אחד מבעלי החיים ובני האנוש מתמגנטים לכל אלה, ללא קשר לתרבות, גזע או זמן.</div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-90428424611000807532016-10-31T01:32:00.000-07:002016-10-31T01:32:58.005-07:00אין עוד מלבדה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h4 style="text-align: right;">
האנרגיה הראשונית, המתוארת על ידי המדע והדת, זכתה לכינויים רבים אך תוארה בצורה זהה: היא מצויה בכל מקום, ממלאת כל חלל ואין לה כל מסה או צורה. היא אחת ויחידה, היא האלוהים. חוק האחידות, החוק החמישי מבין שבעת החוקים האוניברסליים של היקום.</h4>
<div>
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi7XPZL5IiqQmbhKuD2mBB4b5KYGE8oUpkglrUZQURDYLaAvjxqtssvOPB75b2yuMGp1m7JTZNu9noUYFlubkCDNc9y1nB8oYL9s-2sbnUgF7z_-HMRM_-_-e4BjnABkErQjC8evcMAl10/s1600/photo-1439902315629-cd882022cea0.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi7XPZL5IiqQmbhKuD2mBB4b5KYGE8oUpkglrUZQURDYLaAvjxqtssvOPB75b2yuMGp1m7JTZNu9noUYFlubkCDNc9y1nB8oYL9s-2sbnUgF7z_-HMRM_-_-e4BjnABkErQjC8evcMAl10/s400/photo-1439902315629-cd882022cea0.jpg" width="400" /></a></div>
<div>
<br /></div>
<br />
אלברט איינשטיין הקדיש את 30 שנות חייו האחרונות לחיפוש אחר "תיאוריית השדה המאוחד" <br />
(Grand Unified Theory), שתשלב את התיאוריות המגנטיות של ג'יימס קלארק מקסוול עם תורת היחסות הכללית, הלוא היא תיאוריית הכבידה שלו.<br />
<br />
איינשטיין שאף לאחד בין ארבעה כוחות מוכרים בפיזיקה - כוח המשיכה, הכוח האלקטרומגנטי (שמאחד בין החשמל והכוח המגנטי), הכוח הגרעיני החזק (שמחבר בין הפרוטון והנויטרון) והכוח הרדיואקטיבי, החלש.<br />
<br />
בבסיסו של החוק האוניברסלי הראשון עומד עקרון האחידות, שלפיו שכל דבר שנמצא ביקום מקורו בדבר אחד.<br />
<br />
בדת המקור הוא האלוהים, ובמדע - האנרגיה הראשונית, שהיתה קיימת לפני המפץ הגדול.<br />
<br />
עקרון האחידות מאפשר לאחד את ארבעת כוחות הפיזיקה (לפי איינשטיין), אבל גם את התיאוריות של הפיזיקה המודרנית עם עקרונות הדתות המונותאיסטיות והפילוסופיות העתיקות; לאחד בין חוקי הפיזיקה לבין כוחות החיים כמו אינטליגנציה, תודעה, נשמות ורוחות; לאחד בין הכוח הבורא (אלוהים) לעולם הגשמי, כמו הפיזיקה, הביולוגיה והקוסמולוגיה.<br />
<br />
מעל הכל מאפשר לנו החוק הזה לאחד בין ההיבטים השונים של האדם - גוף, נפש ונשמה, ולהתבונן באדם כישות מורכבת המייצגת את היקום בכל היבטיו.<br />
<br />
<h4 style="text-align: right;">
ים של גלקסיות</h4>
<div style="text-align: right;">
אבני הבניין של החומרים שמסביבנו הן אטומים. אלה, כידוע, בנויים מגרעין ומאלקטרונים</div>
המקיפים אותו. בתוך הגרעין קיימים פרוטונים ונויטרונים (או פרוטון בודד, במקרה של המימן), הבנויים גם הם מחלקיקים קטנים יותר. חלקיקים אלה הם בעצם אנרגיה. הקשר בין מסה לאנרגיה נתמך על ידי תורת היחסות של איינשטיין. תורה זו מתבססת על נוסחת היסוד, לפיה אפשר להמיר אנרגיה בחומר ולהפך, על פי המשוואה המפורסמת mc2 = E. מכאן שכל גוף יכול להיות מומר באנרגיה שוות ערך למסה שלו, וזהו היסוד התיאורטי לפיתוח פצצת אטום גרעינית. נוסחה זו מבהירה את תהליך המרת האנרגיה הראשונית למסה ברגעים הראשונים של יצירת היקום, בעת המפץ הגדול. <br />
<br />
בנוסחה של איינשטיין ה-E הוא הביטוי של אנרגיה זו, המתאפיינת במצב של היעדר מסה ששרר לפני המפץ הגדול, ואילו "mc2" מבטא את הופעת העולם הגשמי, המאופיין במרחב ובזמן.<br />
<br />
יש לציין שרק חלק קטן בלבד מהאנרגיה בעת המפץ הגדול, הומר למסה, ואילו רובה נשארה במצבה המקורי עד ימינו אנו, והיא זו שמהווה את "ים" האנרגיה, שבתוכו היקום הפיזי מצוי. הים הזה הוא האמצעי שמאפשר לגלקסיות להיות מחוברות ביניהן ביציבות - מעין שדה אינפורמטיבי מחובר, שמווסת כל מה שקיים ביקום בצורה אינטליגנטית. לפי הגישה המדעית, לפני המפץ הגדול היקום היה מלא באנרגיה ראשונית ללא מסה - ריק גדול שבו למקום ולזמן אין שום משמעות.<br />
<h4 style="text-align: right;">
נשמה = גוף X נפש</h4>
<div style="text-align: right;">
מודל המפץ הגדול הוא שינוי דרמטי בתפיסה המדעית האריסטוטלית שקדמה לו, לפיה היקום הוא סטאטי ונצחי, ללא כל נקודת התחלה ובריאה. סטיבן הוקינג, בספרו "קיצור תולדות הזמן", מתאר כיצד זרמים ניכרים ביהדות ובנצרות ראו במודל אישוש לאמונתם בדבר בריאת העולם "יש מאין" בידי אלוהים. דתות אלה אימצו אותו בחום אל חיקן, עד כדי הכרזה רשמית של הכנסיה הנוצרית בשנת 1951 כי מודל המפץ תואם את כתבי הקודש.</div>
<br />
אותה אנרגיה, המתוארת על ידי הוקינג, זכתה לכינויים רבים, כגון אנרגיית נקודת אפס, איתר, טאכיון, אורגון, אנרגיה קוסמית ועוד, אך תמיד מתוארות בהקשר שלה התכונות הבאות: היא מצויה בכל מקום, ממלאת כל חלל, ואין לה כל מסה או צורה. היא קוסמית וראשונית בטבעה.<br />
<br />
האדם הוא מיקרוקוסמוס בתוך המקרוקוסמוס, המכיל גם את האנרגיה הראשונית E וגם את המסה m וגם חלק המקביל ל-c2.<br />
<br />
לכן ניתן ליישם את הנוסחה של איינשטיין על המהות האנושית: הגוף הוא המסה - m; הנפש - c2 והנשמה - E. יש לציין שגם חוקי הפיזיקה אינם חלים על הנפש שרוטטת בתדר של c2, הרבה מעבר למהירות האור.<br />
<br />
על כן ניתן לכתוב את הנוסחה המתמטית המתארת את היחס בין שלושת מרכיבי המהות האנושית:<br />
<br />
<b><span style="color: #0b5394;">נשמה = גוף X נפש.</span></b><br />
<br />
הגוף והנפש הם ביטוי הנשמה בעולם הגשמי. הנשמה עשויה מאנרגיה ראשונית (אלוהית) שניתן להעריך את השפעתה, אך לא ניתן למדוד אותה באופן ישיר. חוקי הפיזיקה העכשוויים אינם חלים על האנרגיה ממנה היא עשויה, ומכאן גם הקושי הקיים לאמת את נוכחותה.<br />
<br />
הנשמה אינה ניתנת לאישור או להוכחה מדעית, מכיוון שהמדע מוגדר כחקר החומר והכוחות הפיזיקליים בעולם, ואילו הנשמה מעצם הגדרתה אינה חומר, והיא מעבר לחוקים הפיזיקליים, ומכאן בא המונח מטה-פיזיקה (מעבר לחומר). מסיבה זו אין במחקר המדעי, בצורתו הנוכחית, משמעות לגבי מציאות הנשמה, וכל התיאוריות בעניין (כולל המטריאליסטית) אינן מדעיות, ואין ביכולתן לאשר או לשלול את קיומה. לכן הנשמה נשארת בגדר תופעה פרדוקסלית לפיזיקאים, ממש כמו תופעות פיזיקליות אחרות, שאין להן הסבר לפי ההיגיון המדעי והן זוכות לשם "תופעה פרדוקסלית".<br />
<br />
<h4 style="text-align: right;">
"הדת של העתיד תהיה דת קוסמית"</h4>
<div style="text-align: right;">
אלוהים ברא את האדם בדמותו ובצלמו. מאחר שהאלוהים הוא אנרגיה טהורה, הדמות האלוהית</div>
האינסופית באה לידי ביטוי בנשמה, ולא כפי שרבים הבינו שמדובר בהיבט הגופני. כשאדם מחזיר את נשמתו לבורא, בסוף תהליך גלגולי נשמתו בחיים שונים, הוא זוכה להארה. כלומר נשמתו רוטטת בתדר זהה לזה של האור הנצחי האלוהי. לכן אפשר להתייחס לגוף כראי אמין לנשמה. צורתו והופעתו מכוונות על ידי הכוחות הפנימיים של אנרגיית הנשמה.<br />
<br />
הצטרפות הנשמה לגוף בזמן הלידה גורמת לירידה משמעותית ברטט האנרגיה של הנשמה, המונע ממנה לחזור לבורא מיד לאחר המוות. מכאן בא הצורך בגלגולים שונים, במטרה לזכך את הנשמה מהתדרים הנמוכים ולחזור לתדר המקורי האלוהי.<br />
<br />
תיאור התכונות של האנרגיה הראשונית תואם להפליא לתכונותיו של אלוהים כפי שהן מתוארות בדתות ובדסיפלינות רוחניות שונות.<br />
<br />
לפי התפיסה התיאולוגית אלוהים מוגדר כבורא היקום ומקיימו - הדבר היחיד שהיה קיים לפני המפץ הגדול, אחד ויחיד, בעל אנרגיה שקשה לדמיין את עוצמתה. מכאן נובעת התכונה הדתית של האל ככל יכול. באנרגיה זו קיימים החוקים המווסתים את היקום, לכן אפשר לקבל את ההגדרה הדתית של האל הכל יודע, שנמצא בכל מקום, ממלא כל חלל ואין לו צורה או מסה הניתנת לחיזוי. לכן גם חוקי הפיזיקה הקיימים אינם חלים על אנרגיה זו.<br />
<br />
לפי התפיסה הדתית והרוחנית, ניתן להגדיר את אלוהים כדבר נצחי שקיים והופך בחלקו לשאר הדברים (חומר, גלים אלקטרומגנטים, תנועה וזמן). מטרת הדת לקשור את האדם לאנרגיה הראשונית, לאחד והיחיד. <br />
כמו שניתן להבין מפירוש המלה Religion בלטינית שפירושה לקשור (Religare), או המילה יוגה בסנסקריט שפירושה איחוד או בהודית ברהמה (אחד), וגם בעברית, אגב, אחד משמות האלוהים הוא המילה "אחד".<br />
<br />
ביהדות כל ניסוח של סעיף באמונה שאינו מתאר את אלוהים כאחד ויחיד, שמחלק את הפולחן בין אלוהים רבים או כזה המתאר את אלוהים בצורה ממשית ולא מופשטת - אינו חלק מהאמונה המוצגת בתנ"ך.<br />
<br />
בעשרת הדברות נאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". התנ"ך מרים סעיף זה של האמונה מעל לאחרים, ומקיף אותו באזהרות נוקשות נגד נטישת עקרון בסיסי זה, ובדרישות לנאמנות לחוזה האלוהי. "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' - אחד" (דברים ו, ד), "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" (דברים ה, ז).<br />
<br />
באיסלאם עקרון האחידות הוא הבסיס שעליו מבוססת כל האמונה הדתית: "אין אלוהים מלבד אללה, ומוחמד הוא שליחו". תפיסת האלוהות מופיעה בקוראן גם ב"סורת אל-אח'לאס'": "האל אחד, האל נצחי, לא נולד ולא הוליד ואין דומה לו". זוהי תפיסה מונותאיסטית מופשטת שעל פיה יש ישות אלוהית אחת שאינה מוגבלת בזמן, במקום או בגוף ואינה נחלקת.<br />
<br />
עיקרון זהה מצוי גם בברית החדשה: "אין אליל בעולם ואין אלוהים בלתי אחד". האלים האחרים שמהם מוזהרים המאמינים אינם אלים כלל, אלא תחליפים שאינם שווי ערך לאלוהים המקורי.<br />
גם בבודהיזם ובהינדואיזם, שאינם מונותאיסטיים, כל התופעות בעולם נתפסות כהתגלות של כוח <br />
אחד. האחידות והשפעתה ההדדית על כל הדברים והאירועים בעולם מהוות בסיס רוחני לכל תרבויות המזרח. <br />
<br />
הכל קשור ותלוי אהדדי ונתפס כחלק בלתי ניתן להפרדה מ"הכל" הקוסמי, והכל התגשמות של אותה מציאות בסיסית.<br />
<br />
כוחן של הדת והאמונה בעיצוב חיי הפרט והחברה הוא רב, ואנו עדים בתקופה האחרונה למחקרים בתחום הרפואה המנסים להעריך מדעית את השפעת האמונה על הבריאות. מחקרים אלו עונים על הצורך לשלב בין אמונה ומדע, למרות שאנשים מאמינים אינם זקוקים להוכחות מדעיות כדי לחזק את אמונתם, ומדענים אינם זקוקים לאמונות דתיות כדי לתמוך בנתונים מדעיים.<br />
<br />
אך הצורך לאיחוד בין מדע ודת בא דווקא מפיו של איינשטיין, שאמר: "הדת של העתיד תהיה דת קוסמית... מדע ללא דת יהיה נכה, ודת ללא מדע תהיה עיוורת". מדע ודת נפגשים בסופו של דבר בנקודה אחת, שמאחדת את שניהם באותו בסיס רעיוני - <span style="color: #0b5394;"><b>האחידות</b></span>.<br />
<br />
<br />
<br /></div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-87257515747193993532016-09-01T01:34:00.000-07:002016-09-01T01:48:28.344-07:00הגורם המאחד<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h4 style="text-align: right;">
<b>בין הגישה הגורסת שכל מופע בטבע הוא התגלמותו של הבורא, לבין התיאוריה הדארוויניסטית הטוענת שהכל אינו אלא תולדה של התפתחות אבולוציונית, יש את המודל האנרגטי-אוניברסלי שעושה סדר. ד"ר נאדר בוטו ממשיך למנות את החוקים האוניברסליים של היקום.</b></h4>
<br />
שאלתם את עצמכם מדוע קיבלה העגבנייה את הצורה המעוגלת שלה, ולמה הלימון הוא אליפטי? איך בחר הטבע להעניק לאבטיח את צורתו העגלגלה, והאם הפיכתו למרובע תפגע בתכונותיו התזונתיות והאנרגטיות?<br />
<br />
המאמינים שבינינו יאמרו ודאי שחוק הטבע הוא חלק מן הבריאה, הכוללת בין היתר חוקים שאינם ידועים לנו. הטבע, הם סבורים, אינו אלא התגלמות הבורא בצורתו המצומצמת, וכל הצורות הקיימות בטבע תואמות את החוק האלוהי - שבעת החוקים האוניברסליים - שחל על היקום כולו.<br />
<br />
אלה שדוגלים בתיאוריית "הברירה הטבעית" ובתורת האבולוציה של הביולוג הבריטי צ'ארלס דארווין, יאמרו ודאי שהצורות השונות בטבע הן תוצאה של שינויים הדרגתיים המתרחשים במרוצת הדורות, בתכונות המורפולוגיות, הפיזיולוגיות וההתנהגותיות של אורגניזמים, כתוצאה ממוטציות ומברירה טבעית.<br />
<br />
תורת האבולוציה היא תפיסה מדעית המבקשת להסביר את מבנה האורגניזם באמצעות תיאור אופן התפתחותו מתוך אורגניזמים אחרים.<br />
<br />
לפי תפיסה זו, מתקיים תהליך מתמשך של "ברירה טבעית", כך שלאורך זמן, נותרות רק התכונות המספקות יכולת התאמה טובה לתנאי הסביבה עבור היצורים ששרדו. על פי עקרון הברירה הטבעית, מאגר המשאבים בטבע מוגבל, והשורדים הם אלו המותאמים ביותר לתנאי המחיה בסביבתם. לפי עיקרון זה, הצורות והתפקודים של האיברים השונים מוכתבים על ידי התנאים החיצוניים.<br />
<br />
בניסוחה המדויק מניחה הברירה הטבעית כי:<br />
<br />
1. יש שוני בתכונות של היצורים השונים.<br />
<br />
2. עם הזמן מופיעות מוטציות מקריות, הגורמות להיווצרות תכונות חדשות.<br />
<br />
3. ליצורים בעלי תכונות שונות יכולת הישרדות שונה.<br />
<br />
4. היצורים מורישים את תכונותיהם לצאצאיהם.<br />
<br />
בדומה לגישה הדתית, הצורות הקיימות בטבע מונחות בהתאם לחוק האלוהי. אחד ממרכיביו הוא החוק האוניברסלי החמישי - והמודל האנרגטי האוניברסלי מהווה ביטוי מבני שלו.<br />
<br />
אך בניגוד לסעיף השני של הברירה הטבעית, הופעת התכונות החדשות היא תוצאה של מוטציות לא מקריות, המכוונות לתנאים הסביבתיים ומתרחשות תמיד בהתאם לחוקים האוניברסליים. לכן איננו רואים אינסוף מוטציות שמעטות מהן שורדות, אלא מוטציות מועטות התואמות את הסביבה, ומוטציות נדירות, שאינן מאפשרות המשך הקיום בתנאים הסביבתיים שבהם נוצרו. מוטציה שלא תואמת את החוקים האוניברסליים אינה יכולה לשרוד. יכולת ההישרדות השונה של היצורים השונים, תלויה בקיומה של התאמה אנרגטית, "רזוננס", בין בעל החיים לבין סביבתו. התדר האנרגטי של הסביבה מפעיל באופן מדויק את החלק הספציפי שבקוד הגנטי המתאים לבעל החיים המסוים, וגורם להופעת תכונות המתאימות לסביבה.<br />
<br />
<b>הברירה הטבעית</b><br />
<br />
המודל האנרגטי-האוניברסלי (החוק הרביעי) שברצוני להציע כאן, מאחד בין הגישה הדתית לגישה <br />
המדעית, המקובלת כיום לגבי תיאוריית האבולוציה, ומאפשר לנו לנסח מחדש את חוק "הברירה הטבעית".<br />
<br />
תחילה נחזור למודל התלת מימדי בחוק השלישי, כפי שפורט ב<a href="http://drnaderbuttomethod.blogspot.co.il/2016/06/blog-post_4.html" target="_blank">מאמר הקודם</a>. לפי השילוש האוניברסלי, מקור צורתם של רבים מבעלי החיים ומעולם הצומח כמו הפטרייה והמדוזה, ואיברים שונים בגוף האדם (המוח, הכליות, הטחול ואף גופו של העובר), מהווים בסיס צורני של המבנה הקוטבי.<br />
<br />
המפגש של שתי המערכות החד קוטביות יוצרות מבנה דו קוטבי, שמזכיר בצורתו את השדה המגנטי התלת מימדי. מבנה תלת מימדי זה שכיח בטבע ומהווה בסיס אנרגטי המווסת צורות רבות בטבע. מודל זה מסביר מהו המקור של צורות שונות כגון פירות, ערפיליות פלנטריות ועוד.<br />
<br />
ובחזרה למודל האנרגטי. מבחינה רפואית נודעת חשיבות גדולה למודל האנרגטי האוניברסלי, בכך שהוא מקשר בין הפונקציה המבנית לפונקציה התפקודית. לפי המודל, צורת מבנה הגוף אינה מקרית, ולא התפתחה מתוך אינסוף אפשרויות, כפי שטען דארווין, אלא התפתחה בעקבות תבנית מורכבת של אינטראקציה בין מערכות דו-קוטביות במטרה ליצור גוף, המתפקד באופן מאוזן תוך השקעה מינימלית של אנרגיה.<br />
<br />
החוק האוניברסלי החמישי קובע שלכל מערכת דו-קוטבית יש תבנית קבועה, שיוצרת את הצורות התלת מימדיות בטבע. לתבנית זו צורה קבועה בעלת שבע שכבות, בדומה לשכבות השדה המגנטי מסביב למגנט. תבנית זו, הקרויה מודל אנרגטי אוניברסלי, באה לידי ביטוי במופעים שונים בטבע כגון שקדים, בוטנים, קיווי, לימון, אננס, אבטיח, תפוח עץ. אולם צורות אלה אינן מזכירות רק פירות, אלא גם ערפיליות פלנטריות ואפילו את צורתו של היקום. לכן, למודל האנרגטי האוניברסלי נודעת חשיבות רפואית ממדרגה ראשונה, שכן הוא יוצר קשר בין המבנה של האיברים השונים לבין תפקודם.<br />
<br />
שינוי אנרגטי באיבר יוביל בסופו של דבר לשינוי מבני, והשינויים הפיזיו-פתולוגיים (הפרעה בתפקוד) יהפכו לשינויים אנטומופתולוגיים (הפרעה במבנה האנטומי). שינויים גופניים כתוצאה מטראומה, למשל, יכולים לגרום להפרעה תפקודית. לדוגמה: אוטם בשריר הלב יגרום להפרעה תפקודית עד כדי אי ספיקת לב.<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgl9GDQSpANpuA-lnJ2AK6ezp9Xyq6gkeanWMvXhfSCov67vPwzwsba0CILCpRV8SqiGMmXuNrcT6o6kKgZBvsCP6atLSBCQIRtvE2geNipK00GiQ70FcrhYDYjfXrSWIY_-zK26Lq142E/s1600/240.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="297" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgl9GDQSpANpuA-lnJ2AK6ezp9Xyq6gkeanWMvXhfSCov67vPwzwsba0CILCpRV8SqiGMmXuNrcT6o6kKgZBvsCP6atLSBCQIRtvE2geNipK00GiQ70FcrhYDYjfXrSWIY_-zK26Lq142E/s320/240.jpg" width="320" /></a></div>
<br />
<br />
<div style="text-align: right;">
<span style="font-size: x-small;"><b>באיור: המודל. השכבה הראשונה דומה לשקד, השנייה לבוטן, השלישית ללימון או אגוז, הרביעית לקיווי, החמישית לאבטיח, מלון או אננס, השישית לתפוז והשביעית לתפוח עץ</b></span></div>
<br />
<b>המודל והמרידיאנים</b><br />
<br />
היבט נוסף ומעניין של המודל האנרגטי האוניברסלי הוא היותו גורם מאחד בין תרבויות שונות -<br />
הוא מסייע לנו להפוך אינפורמציה מיסטית מתרבויות עתיקות, לעובדות מדעיות.<br />
<br />
המודל מאפשר לנו להבין את מקור קווי הכוח הידועים ברפואה הסינית (המרידיאנים) ומסביר לנו מהו מקור ההילה סביב הגוף (המוכרת ברפואה ההודית כאאורה). כמו כן, מספק המודל הסבר למקור של מרכזי האנרגיה בגוף, המוכרים בתרבות ההודית כ"צ'אקרות".<br />
<br />
כדי להסביר את הקשר בין המודל האנרגטי לבין המרידיאנים, עלינו לחזור למבנה הפנימי של הקטבים. המודל האנרגטי האוניברסלי נוצר כתוצאה ממפגש בין שני קטבים - חיובי ושלילי. כל קוטב בנוי משלוש מערבולות ספירליות בעלות ארבע זרועות (ספירלה קוואדרופילה). בכל ספירלה יש זוג קווים הזורמים בכיוונים הפוכים ומהווים מקור של זוג המרידיאנים המשלימים, הידועים ברפואה הסינית כיין ויאנג. <br />
<br />
לדוגמה: מרידיאן הריאות והמעי הגס, קיבה וטחול, כבד וכיס מרה וכן הלאה.<br />
<br />
כל שתי זרועות בספירלה זהות מבחינת כיוון הזרם האנרגטי ומבחינת התדר האנרגטי, והן מהוות מעין מנוע של אותו מרידיאן משני צדי הגוף. לדוגמה: מרידיאן הריאות, מימין ומשמאל - בקוטב הצפוני, שנמצא בבית החזה, יש שלוש ספירלות, ובכל אחת מהן ארבעה קווים - כך נוצרו 12 מרידיאנים, המתחברים באצבעות הידיים. בקוטב הדרומי, שנמצא באגן, יש 12 מרידיאנים נוספים, שמסתיימים או מתחילים באצבעות הרגליים.<br />
<br />
על עיקרון זה עובדת שיטת הדיקור הסיני, שמטרתה לחדש את הזרימה האנרגטית לאורך המרידיאנים כדי להחזיר את האיזון הקוטבי במערכת ולהכניס דינמיקה חיונית לתפעול תקין של המערכת, תוך השקעה אנרגטית מינימלית.<br />
<br />
יישום המודל על גוף האדם מסביר את מקור השדה המגנטי בתוך הגוף ומסביב לו. הימצאות השדה המגנטי נחשבת היום לעובדה מדעית, שניתנת למדידה על ידי מכשור חדיש הממפה שדות ביו-מגנטיים (הילה) מסביב לגוף. טכנולוגיה זו רק הולכת ומתפתחת במטרה לצלם ולתעד שינויים אפשריים בהילה, שעשויים לנבא מחלות גופניות.<br />
<br />
השדה המגנטי מכיל בתוכו את כל הפרטים הדרושים ליצירת רצף אנרגטי בכל חלקי הגוף כיחידה אחת. כל דבר שמתרחש בגוף האנושי מקודד בצורה מושלמת. שדה זה הוא הנשמה החייתית, וכולל בתוכו את כל האינפורמציה לשמירה על גוף מאוזן ובריא, כפי שקיימת אצל בעלי חיים שלא באו במגע ישיר עם בני אדם - אלה חיים את חייהם בצורה בריאה לחלוטין. תופעה זהה ניתן להשיג בקרב בני אדם שנהנים מרצף אנרגטי חופשי, הזורם בגופם ללא הפרעות או חסימות ומביא לאיזון נפשי ורוחני.<br />
<br />
יש לציין שהיעדר איזון בנשמה החייתית נובע ממשברים נפשיים שלא עובדו, המונעים מהנשמה לספק את צרכיה החייתיים - מזון, סיפוק מיני או תחושת ביטחון קיומי כתוצאה מקבלת אהבה.<br />
<br />
תהליך הטעינה האנרגטית, כפי שכתבנו בהקשר לחוק הקוטביות, מתרחש בתקופת הילדות והנערות. חינוך טוב, המלווה באהבה ותמיכה שמקנות תחושת עוצמה וביטחון, מאפשר לילד להגיע לבגרות משוחרר מהצורך לחפש סיפוק לצרכיו החייתיים, ובעל יכולת להתפנות באופן בלעדי ליישום שאיפותיו הרוחניות.<br />
<br />
לסיכום, המודל האנרגטי האוניברסלי הינו מודל סטרוקטורלי, שמווסת את התפקוד התקין והאיזון של כל המערכות הקוואנטיות. הוא קיים בכל המישורים וגורם להופעת הצורות השונות בטבע, החל מצורת הפרי ועד ערפיליות פלנטריות, כולל צורת האיברים בגוף. זהו מודל המאחד בין תרבויות שונות, בין מדע לבין דת ורוחניות, בין רפואה סינית, רפואה הודית ורפואה קונבנציונלית. זרימה חופשית לאורך המודל מאפשרת איזון גופני, נפשי ורוחני.<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg3oS6NbpPY8EPdC-trBlVDA5kSMm2EpUgPB09w8YlJPNOMtjmdGolubllJ3RfIDjUa85ckhKoFCsWiuQRugXdDJO8Ar1aVvfow-OJdArZvYrtYieDs7U58H8_e7Euj3S4ko-bk4hOg4Mo/s1600/Screen+Shot+2016-09-01+at+11.29.53.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="266" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg3oS6NbpPY8EPdC-trBlVDA5kSMm2EpUgPB09w8YlJPNOMtjmdGolubllJ3RfIDjUa85ckhKoFCsWiuQRugXdDJO8Ar1aVvfow-OJdArZvYrtYieDs7U58H8_e7Euj3S4ko-bk4hOg4Mo/s400/Screen+Shot+2016-09-01+at+11.29.53.png" width="400" /></a></div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<br />
למאמרים קודמים בסדרה:<br />
<br />
<ol style="text-align: right;">
<li><a href="http://drnaderbuttomethod.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html" target="_blank">שטיפה אנרגטית</a></li>
<li><a href="http://drnaderbuttomethod.blogspot.co.il/2016/03/blog-post_12.html" target="_blank">מעברים</a></li>
<li><a href="http://drnaderbuttomethod.blogspot.co.il/2016_04_01_archive.html" target="_blank">בין אור לצל</a></li>
<li><a href="http://drnaderbuttomethod.blogspot.co.il/2016_06_01_archive.html" target="_blank">הטריו הנצחי</a></li>
</ol>
<br />
<br />
<div>
<span class="td3article" style="background-color: #dbdaec; font-family: "arial"; font-size: 14px; line-height: 17px; text-align: -webkit-right;"><table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" style="font-family: -webkit-standard; width: 408px;"><tbody>
<tr></tr>
<tr><td align="right" bgcolor="#dbdaec" class="newsMainVitzBody" dir="rtl" style="font-family: arial; font-size: 13px;" valign="top"><br /></td><td align="left" bgcolor="#dbdaec" valign="middle"><br /></td></tr>
<tr><td height="7"><br /></td></tr>
</tbody></table>
</span></div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-16145894822889770122016-06-04T02:57:00.000-07:002016-06-04T02:57:56.602-07:00הטריו הנצחי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h4 style="text-align: right;">
ד"ר נאדר בוטו ממשיך לסקור את שבעת החוקים האוניברסליים המניעים את היקום. הפעם: חוק השילוש האוניברסלי. מהפרוטון והנויטרון ועד שלושת חלקי הנשמה.</h4>
מהתבוננות מדוקדקת בטבע ניתן לומר שכל מה שנברא ושרד לאורך השנים עשוי משלושה חלקים שהקנו לו יציבות ואיפשרו לו להתקיים. אם נבדוק את הדברים לעומקם נראה שחוק השילוש הקוסמי מופיע בכל היבט קיומי. חיים תקינים, יציבים ומאוזנים מחייבים נוכחות של שלושה מרכיבים בו זמנית, שמחולקים גם הם לשלושה חלקים, כפי שנראה בהמשך.<br />
<br />
אבני היסוד של העולם הגשמי הם הפרוטון והנויטרון, וכל אחד מהם מורכב משלושה קוורקים. המודל התלת מימדי של הפרוטון והנויטרון מסגיר את מקור צורתם של בעלי חיים וצמחים רבים בטבע, וגם איברים שונים בגוף האדם - דבר זה מעיד על האוניברסליות של השילוש האוניברסלי. הפטרייה והמדוזה הם הביטוי הישיר והבולט לעין של המודל בטבע. צורה זו מופיעה בגוף האדם, במוח (היפוקמפוס), כליות, רחם ובטחול.<br />
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
שלושת יסודות היקום</h4>
כל מה שקיים בעולם הפיזי מקורו באנרגיה אחת ראשונית, שהחלה לקבל צורה ומסה לאחר המפץ הגדול, עד הופעת היקום הפיזי. בהתבוננות כללית ניתן לראות שהעולם הגשמי מקורו בשלושה אלמנטים בסיסיים: אש, מים ומתכת.<br />
<br />
משלושה יסודות אלו, וכתוצאה מאינטראקציה ביניהם, נוצרו ארבעה יסודות משניים: מהאש נוצרו אור ואוויר (גז); מהמתכת בנוכחות אוויר ומים נוצרה אדמה (עפר); מהאדמה בנוכחות מים, אוויר ואור נוצר צמח (עץ). לכן ניתן לראות שהיקום עשוי משבעה יסודות: אור, אש, אוויר, מים, עץ, אדמה ומתכת שבאים לידי ביטוי גם כתדרים שונים. למשל: צבעי הקשת מורכבים משלושה צבעי יסוד - אדום, כחול, צהוב. במוזיקה - דו, מי, סול יוצרים את שבעת התווים המוזיקליים.<br />
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
שלושת חלקי האדם</h4>
האדם, בהיותו חלק מהיקום, עשוי מאותם יסודות הקיימים בטבע ומורכב גם הוא משלושה חלקים: גוף, נפש ונשמה, ומקורם באותם יסודות מהם עשוי היקום. מקורו של הגוף הפיזי בשלושה יסודות: אדמה, מים ואוויר. האדמה נובעת מהמזון שאנו אוכלים (בצמחים אנו מוצאים אדמה, מים ואוויר ובאופן חלקי גם את האור שמהווה חלק מתהליך הפוטוסינתזה). המים שאנו שותים נמצאים במזון, בעוד שאת האוויר אנו מקבלים בנשימה דרך הריאות ומפרישים דרך הנשיפה והגזים המופרשים מהמעי הגס.<br />
<br />
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
שלוש השכבות העובריות של הגוף הפיזי</h4>
גוף האדם נוצר משלוש שכבות עובריות שמתפתחות כבר ביום התשיעי להפריה:<br />
<ol style="text-align: right;">
<li>אנדודרם (שכבת נבט עוברית פנימית)</li>
<li>מזודרם (שכבת הביניים).</li>
<li>אקטודרם (השכבה החיצונית).</li>
</ol>
כל אברי גופנו מתפתחים מתוך שלוש שכבות אלו, כך שכל קבוצת איברים אשר מתפתחת מתוך אחת השכבות הללו מאופיינת בזהות מבנית ותפקודית שונה, והיא מחוברת לאזור ספציפי במוח ומושפעת מהיבט נפשי השייך להיבט תפקודי וקשור לתהליך ההתפתחות העוברית.<br />
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
שלוש האנרגיות המפעילות את הגוף הפיזי</h4>
האנרגיה של השדה המגנטי מחברת בין כל חלקי הגוף כיחידה אחת, ומקנה לכל תא חי בגוף את פוטנציאל המנוחה של קרום התא, כאשר הפעלת התאים גורמת להופעת זרם ביו-אלקטרוני. אנרגיה זו מופיעה כזרם חשמלי בתאי המוח, כתגובה למחשבה או לגירוי פנימי וחיצוני אחר. רקמת החיבור מלאה בנוזלים ומהווה קרקע נוחה לפעולה ביו-אלקטרונית. הזרם החשמלי (ביו-אלקטרוני) מפעיל בתורו תאים אחרים בגוף וגורם בכך להפעלת האנרגיה הביוכימית שגורמת להפרשת הורמונים ואנזימים או להופעת אנרגיה ביו-מכנית שגורמת בתורה להתכווצות מכנית של רקמות שריר או רקמות אחרות.<br />
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
לפיכך ניתן למנות שלושה סוגי אנרגיה:</h4>
<ol style="text-align: right;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhN3ErU6qWAAqaIrMFOu2szdyWWqxg829jONpTHnKVVv88rzdgoh2ZAhBpdEHoKoUfLtaHaSjdlfwa5o-osKfk36l4XPUaZBM2zRXOaNAzjUDDgGQZlF0VAjU0oEScUr-LIB05Msaecrqk/s1600/lenses.jpeg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="265" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhN3ErU6qWAAqaIrMFOu2szdyWWqxg829jONpTHnKVVv88rzdgoh2ZAhBpdEHoKoUfLtaHaSjdlfwa5o-osKfk36l4XPUaZBM2zRXOaNAzjUDDgGQZlF0VAjU0oEScUr-LIB05Msaecrqk/s400/lenses.jpeg" width="400" /></a>
<li>אנרגיה ביו-אלקטרונית.</li>
<li>אנרגיה ביו-כימית.</li>
<li>אנרגיה ביו-מכנית.</li>
</ol>
<div>
<br /></div>
<div>
<span id="goog_1657451101"></span><span id="goog_1657451102"></span><br /></div>
<h4 style="text-align: right;">
שלושת חלקי הנפש</h4>
הנפש היא החלק התפקודי של הנשמה, והיא מייצגת את אחד משלושת ביטוייה: שכל, רגש ואינטואיציה. מודל מבנה האישיות של פרויד גם הוא מחלק את הנפש לשלושה חלקים: איד, אגו וסופר אגו.<br />
<br />
הנשמה היא החלק האנרגטי הטהור הקיים בגוף הפיזי ואשר מקנה לו את תכונת החיים והחיות ואת התודעה והאינטואיציה. מקור הנשמה באותם יסודות הנמצאים בטבע, שעשויים משלושה יסודות בסיסיים.<br />
<br />
הנשמה גם היא עשויה מאותם יסודות ממש - אור, אש ואוויר. אנרגיית שלושת היסודות האלו מתאחדת ובאה לידי ביטוי ביצור האנושי החי.<br />
<br />
הנשמה מחולקת לשלושה חלקים לפי טבעה האנרגטי: נשמה חייתית, נשמה אנושית ורוח מדריך. ההבדלים בין החלקים השונים מקורם בהבדל התדר האנרגטי, הדומה להבדל בין האש והאוויר, האור והאש. ההבדלים בתדרים מקנים להם תכונות שונות והיבטים שונים.<br />
<br />
<h4 style="text-align: right;">
שלושת חלקי הנשמה החייתית</h4>
החלק הזה של הנשמה, כאמור, עשוי מאנרגיה של השדה המגנטי, והוא מורכב משלושה חלקים עיקרים:<br />
<ol style="text-align: right;">
<li>שני קטבים עיקריים.</li>
<li>שדה מגנטי (ההילה והצ'אקרות) שנוצר מהקטבים העיקריים.</li>
<li>24 קווי אנרגיה המחברים בין הקטבים העיקריים (מרידיאנים).</li>
</ol>
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
שלושת חלקי האינטליגנציה הרגשית של הנשמה החייתית</h4>
האינטליגנציה הרגשית על שלושת מרכיביה מהווה את החלק התפקודי של הנשמה החייתית. ניתן לחלק את האינטליגנציה הרגשית לשלושה סוגים:<br />
<ol style="text-align: right;">
<li>אינטליגנציה גבישית - היכולת לפתור בעיות בסיוע ניסיון ולמידה. בעבר סברו שאינטליגנציה זו מגיעה לשיאה בעשרים שנות החיים הראשונות, אולם כיום מקובל להניח שהעלייה באינטליגנציה הגבישית אינה נעצרת וממשיכה בקצב מתון עד גיל העמידה.</li>
<li>אינטליגנציה גופנית - היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים ועל מנת לבצע פעולות שונות. זו היכולת המאפשרת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות.</li>
<li>אינטליגנציה מרחבית - היכולת לתפוס את העולם החזותי בצורה מדויקת, היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גיאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית.</li>
</ol>
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
שלושת חלקי הנשמה האנושית</h4>
באנלוגיה לפעולת מחשב - הנשמה האנושית היא התוכנה ואילו הנשמה החייתית היא החומרה - כלומר הנשמה האנושית היא מרכז הבקרה והשליטה של הנשמה החייתית.<br />
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
מבחינה תפקודית ניתן לחלק את הנשמה האנושית לשלושה חלקים:</h4>
<ol style="text-align: right;">
<li>התודעה - זהו החלק האחראי על המחשבות, המודעות והכוונות. היא מאפשרת לנו להתייחס לדברים בכוונה תחילה, וכן מאפשרת לנו במודע להחליט מהם הדברים האפשריים ומהם הדברים המקובלים.</li>
<li>הפנים - זה הוא החלק החיצוני הברור של הנשמה האנושית. הם הסוכן שדרכו יכול הנסתר שבתוכנו להפוך לגלוי, והן הסמל למהות פנימית ולייחודיות של כל אחד ואחד.</li>
<li>הרצון - אחראי על החוכמה, שהיא תכונה שלא ניתן לקבל מכוח הכוונה לקבלה, אלא לרוכשה עם הזמן. זאת מכיוון שהיא אינה ידע וגם לא ודאות, אלא קשורה בנסיון החיים ומופיעה באופן ספונטני.</li>
</ol>
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
שלושת חלקי האינטליגנציה השכלית של הנשמה האנושית</h4>
האינטליגנציה השכלית קיימת רק אצל בני האדם. היא שייכת לנשמה האנושית, באה לידי ביטוי ביכולות הקוגניטיביות הבסיסיות (זיכרון, עיבוד, שליפת מידע וכו') ותלויה במטען הידע שנרכש בגלגולים קודמים וביכולת שליפת הזיכרון מהנשמה.<br />
<ol style="text-align: right;">
<li>אינטליגנציה מילולית - היכולת להבין מילים ומשפטים, רגישות לדקויות של משמעויות, מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, יכולת להסביר ולכתוב, חשיבה הגיונית-מילולית.</li>
<li>אינטליגנציה לוגית-מתמטית - היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת לטפל במספרים, במשתנים ובפונקציות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשרות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות.</li>
<li>אינטליגנציה אישית - רכיב של המודעות העצמית. היכולת לזהות ולאבחן רגשות של העצמי ולהבין את הסיבות והמניעים להתנהגות, המקנה לנו שליטה אמיתית על חיינו.</li>
</ol>
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
רוח מדריך</h4>
זהו החלק השלישי של הנשמה, המצטרף אלינו בעת מתן השם ובא לידי ביטוי בשלושת חלקי האינטליגנציה האינטואיטיבית. <br />
<br />
סוג זה של אינטליגנציה אינטואיטיבית קשור לרוח המדריך, שהיא מקור האינטואיציה והחוש השישי. חוש זה קיים אצל כל אחד, אך אצל אנשים מסוימים הוא הרבה יותר מפותח. החוש השישי מקנה לנו את היכולת לקליטה על-חושית ומסייע לפעול באופן אינטואיטיבי ולהביא לעולם רעיונות חדשים וגאוניים. כדי להגיע לרמה של גאונות חייבים בראש ובראשונה לרכוש ידע בסיסי, ואז לעבד את המידע שנקלט מהעולם הרוחני. קליטת מידע ללא בסיס אינטלקטואלי מתאים תהפוך את האדם למדיום, אך לא לגאון. תופעת הגאונות נמצאת לעתים על סף של הפרעה נפשית, בעיקר כשהיא יוצאת משליטתו של האדם.<br />
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
שלושת חלקי האינטליגנציה האינטואיטיבית הם:</h4>
<ol style="text-align: right;">
<li>אינטליגנציה נוזלית - היכולת לפתור בעיות חדשות, שעליהן אין לאדם שום ידע קודם (תחושת בטן).</li>
<li>אינטליגנציה יצירתית - היכולת לייצר רעיונות חדשים שאף אחד לא חשב עליהם קודם לכן. מקור לגאונות.</li>
<li>אינטליגנציה בין-אישית - היכולת לזהות את רגשותיהם של אחרים, "להיכנס לנעליהם" עד כדי קליטת מחשבותיהם באמצעות שלושת ההיבטים: אדיבות, חמלה, אמפתיה. זוהי המיומנות הבסיסית ביותר בכל סוגי היחסים - אישיים ואינטימיים או פורמליים ועסקיים.</li>
</ol>
<h4 style="text-align: right;">
</h4>
<h4 style="text-align: right;">
לסיכום: אם ברצונכם ליצור דבר מה יציב וחזק, כדאי שתדאגו לכך שהוא יושתת על שלושה יסודות. גם בתנ"ך אפשר למצוא סימוכין לכך שלמספר שלוש יש עוצמות משלו. כך, למשל, כשמשה עלה להר סיני לקבל את עשרת הדיברות, שלח אותו אלוהים לשלושה ימי הכנה. בתלמוד, במסכת קידושין, כתוב: "לעולם ישלש אדם שנותיו - שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בתלמוד", וכן נאמר: "לעולם ישלש אדם את מעותיו - שליש בקרקע, שליש בפרקמטיה (עסקים) ושליש תחת ידו (מזומן)".</h4>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-58806067096303972702016-04-10T10:49:00.001-07:002019-03-13T00:39:36.175-07:00בין צל לאור<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
חוק הדו-קוטביות מסביר את הכוח המניע של החיים. את המשיכה בין גבר לאשה, בין ביצית לתא זרע, בין טוב לרע ובין יום ללילה. </h3>
<h4 style="text-align: right;">
ד"ר נאדר בוטו על החוק השני מבין שבעת החוקים האוניברסליים.</h4>
<div>
<br /></div>
יש הסוברים שהחוקים האוניברסליים, אותם חוקים שמווסתים את כלל התופעות ביקום, מוכתבים מכוח עליון. אך יהיה נכון יותר לומר שהחוקים האוניברסליים מהווים חלק בלתי נפרד מהטבע ומסך תכונותיה של האנרגיה הראשונית, שהייתה קיימת לפני המפץ הגדול.<br />
<br />
כפי שנכתב ב<a href="http://drnaderbuttomethod.blogspot.co.il/2016/03/blog-post_12.html" target="_blank">מאמר הקודם</a>, תיאור החוקים האוניברסליים מאפשר לנו להבין איך ומדוע נוצרים ומתפתחים תהליכים ותופעות בחיינו. במאמר הקודם בחרתי לפתוח בחוק החמישי "ארבעת שלבי החיים", שהם ביטוי לנוכחותו של כוח קוטבי, המניע את האנרגיה בין הקטבים וגורם לשינוי במערכת, שבא לביטוי בארבעת שלבי החיים. <br />
<div>
<br /></div>
במאמר זה אתייחס לחוק הדו-קוטביות שמניע את היקום על כל היבטיו.<br />
<br />
בכל מערכת קוואנטית קיימים שני קטבים - חיובי ושלילי. תופעת הדו-קוטביות, אם כן, מתקיימת בכל אשר סביבנו - החל מחומר בעל מבנה פשוט ביותר וכלה בתופעות קוסמיות מורכבות ביותר. את יישומו של חוק הדו-קוטביות ניתן לראות בין היתר בגרעין האטום, המורכב מניוטרון ופרוטון, בין שני סלילי הדנ"א - שגורם להם להתחבר זה לזה, בתא החי (הפרש קוטבי בין הגרעין לציטופלזמה ובין הציטופלזמה לנוזל החוץ-תאי וכו') - בכולם קיימים ניגודים המספקים את המתח הדינמי, הדרוש לכל תנועה ולכל תהליך של שינוי.<br />
<br />
דינמיקת השינוי נקבעת על ידי כמות האנרגיה בקטבים (החיובי והשלילי), ועל ידי הכוחות החדשים הנוצרים במהלך השינוי, אשר מתחברים בתורם כדי ליצור מצבי אנרגיה חדשים. צירוף של שני הקטבים יוצר אנרגיה, והאינטראקציה בין אותם כוחות יוצרת את היקום הממשי. הכוחות הקוטביים, לכן, תלויים הדדית, ומצויים באינטראקציה קבועה.<br />
<div>
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiF_mhmcb3hspovpjq5mix-R0VnNTqHBAv7uNn3nzo6RPiQasRoLGqgYjS7Jdq_jpWAQ2czQyQwhD-2PKHhTFO1XE8NIpHhfrvQ6kNdq8wvrccQeWgBF7xqIFVSVNX2GvVzZKDk6jpAdlg/s1600/sunset_sea.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="265" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiF_mhmcb3hspovpjq5mix-R0VnNTqHBAv7uNn3nzo6RPiQasRoLGqgYjS7Jdq_jpWAQ2czQyQwhD-2PKHhTFO1XE8NIpHhfrvQ6kNdq8wvrccQeWgBF7xqIFVSVNX2GvVzZKDk6jpAdlg/s400/sunset_sea.jpg" width="400" /></a></div>
<div>
<br /></div>
<h4 style="text-align: right;">
בין צל לאור</h4>
<div>
הכוח הקוטבי של המגנט והכוח המגנטי המצוי בקוטבי כדור הארץ הם תופעות המוכרות לכל פיזיקאי. רעיון הכוח הקוטבי הוא רעיון עתיק. דורות רבים עסקו במשמעות הסמלית של הצמד הזה, שהפך למושג מרכזי בפילוסופיה הסינית. המושגים "ין ויאנג" כמרכיבים מרכזיים בתיאוריה מייצגים את מדרונותיו של הר - זה המוצל וזה המואר באור השמש.<br />
<br />
ה"יין" הוא הצד המוצל של ההר, המוסתר מעיני השמש. הצד המוצל נחשב לפסיבי, חשוך, רטוב, פנימי, מתכווץ ואיטי - זהו המרכיב הנשי, האמהי. הוא מזוהה עם הרפיה, רכות והתכנסות. <br />
תנועתו היא כלפי מטה ופנימה, וייצוגיו מבחינה סמלית הם אשה, מים וארץ.<br />
<div>
<br /></div>
ה"יאנג" לעומת זאת הוא הצד המואר של ההר ומייצג כצפוי אור, פעילות, כוח יצירה, אקטיביות, חום, יובש, חיצוניות, התפשטות, פעילות מהירה ואנרגטית.<br />
<br />
היאנג מהווה את המרכיב הגברי והחזק המזוהה עם התנגדות, קשיחות, אקטיביות, יוזמה ועשייה. הוא נע כלפי מעלה והחוצה, וייצוגיו מבחינה סמלית הם גבר, אש ושמים.<br />
<br />
בכל רגע ובכל תופעה אשר אנו חווים, ניתן להבחין באיכות הזמנית והמתחלפת של היין והיאנג.</div>
<div>
<br /></div>
<h4 style="text-align: right;">
בין המערבולת לטורנדו</h4>
מהתבוננות בטבע ניתן לראות תופעות שונות, שמופען דומה וקוטביותן הפוכה, המהוות דוגמה<br />
להבדלים בין אנרגיה זכרית לנקבית. למשל, מערבולת מים ומערבולת טורנדו. מערבולת מים היא תופעה נקבית, פסיבית, שמתפתחת מהחוץ כלפי פנים, ואילו מערבולת טורנדו היא תופעה זכרית, אנרגטית, אקספנסיבית (מתרחבת) מהמרכז כלפי חוץ.<br />
<br />
ניתן להשוות את ההתנהגות הפיזיולוגית והמינית של הנקבה לתופעת מערבולת מים - קולטת, שקטה, פסיבית לבין הטורנדו הזכר שהוא פעיל, מאיץ, ומתרחב.<br />
<br />
ניתן לאבחן ארבעה סוגי קוטביות, שמסבירים את ההבדל בין תופעות שונות בטבע ואת תופעת המשיכה והדחייה בין האדם לסביבתו:<br />
<br />
1. קוטביות אנכית - קיימת בין קטבים הפוכים ומשלימים במישורים שונים, למשל הקוטביות בין הורים לילדיהם, בין מורה לתלמיד, בין ענפים לגזע, בין הראש לרגליים, בין האינטליגנציה לרגש. קוטביות זו מהווה את הבסיס להירארכיה בטבע.<br />
<br />
2. קוטביות אופקית - קיימת בין שני קטבים מנוגדים ומשלימים באותו מישור. למשל הקוטביות בין גבר לאשה, תא זרע לביצית, יד ימין ליד שמאל, אהבה למלחמה.<br />
<br />
3. קוטביות מחזורית - המבטאת את המעבר האנרגטי בין שני הקטבים, שמופיעה כארבעת השלבים הידועים כארבעת שלבי החיים. למשל קוטביות בין יום ללילה, התחלה לסוף, לידה למוות.<br />
<br />
4. קוטביות התפתחותית - המופיעה לאורך ציר זמן ומתבטאת בתהליך התפתחותי של בעלי החיים והצמחים. העובר, הילד, הנער, הגבר עד הזיקנה, וגם בהתפתחות הרמה הרוחנית של בני האדם, המשתנה מיחיד למשנהו.<br />
<br />
בהתאם לארבע קטגוריות אלו ניתן לנתח את כל התופעות ביקום במונחים של שלילי וחיובי, טוב ורע, יפה ומכוער, קל וקשה, ארוך וקצר, ופירוש הדבר שבעולמנו, המשתנה תדיר, הכול יחסי. המונחים שלילי וחיובי הם חסרי משמעות כשלעצמם, ומקבלים משמעות כאשר משתמשים בהם כדי להשוות בין שני דברים ולהבדיל בין טוב ורע, לא כדבר מוחלט, אלא כדבר יחסי בר שינוי.<br />
<div>
<br /></div>
<h4 style="text-align: right;">
בין תא הזרע לביצית</h4>
<div>
<span style="background-color: white;"><span style="text-align: -webkit-right;">תופעת הקוטביות יכולה להסביר תופעות, שלעתים נחשבות מסתוריות, וכדי להבינן אנו נדרשים</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">למנגנונים מסובכים. השימוש בחוק הקוטביות הופך אותן לפשוטות. אחת מתופעות אלו היא הפריית הביצית על ידי תא זרע. המשיכה בין תא הזרע לביצית נובע מהכוח הקוטבי המנוגד הקיים בין שני תאים אלו, שבא לביטוי גם בפוטנציאל החשמלי שלהם.</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">תא הזרע הוא בעל קוטביות חיובית, המאפיינת את כל גרעיני התאים. תכונה זו נובעת מהעובדה שרוב תא הזרע עשוי מגרעין וזנב, עם מעט מאוד ציטופלזמה. הביצית, לעומת זאת, עשויה רובה ככולה מציטופלזמה, המתאפיינת בקוטביות שלילית. המשיכה בין שני התאים היא משיכה קוטבית טהורה.</span></span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">עובדה זו מסבירה לנו קשיים של נשים שונות להרות, אף שמבחינה רפואית - המבנה האנטומי והתפקוד הפיזיולוגי שלהן תקינים. את הקושי להרות ניתן להסביר בירידה ברמת החיוניות של אחד מבני הזוג או אצל שניהם, שתבוא לידי ביטוי כירידה בכוח המשיכה הקוטבי, המעכב או מונע את תהליך ההפריה או מונע מביצית מופרת להשתרש ברחם ולהתפתח לעובר.</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">הכוח הקוטבי הראשוני של תא הזרע והביצית מהווה בסיס להתפתחות שני קטבים עיקריים, המצויים בכל יצור חי. אצל בני האדם הם ממוקמים בבית החזה ובאזור הבטן התחתונה (כ-5 ס"מ מתחת לטבור) - אצל נשים הקוטב החיובי מצוי בבית החזה והשלילי בבטן התחתונה, אצל הגבר בדיוק להפך, מה שמסביר את המשיכה המינית ביניהם.</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">לאחר הלידה ובמהלך צמיחתו של הילד מוזנים שני הקטבים על ידי זוג ההורים. אהבת האם, או אשה </span><span style="text-align: -webkit-right;">משמעותית אחרת, תזין את הקוטב הנקבי ואילו אהבת האב, או זכר אחר במשפחה, תזין את הקוטב הזכרי.</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">תופעת הקוטביות היא תופעה דינמית המשתנה כל שבע שנים, עד גיל 21, והיא מסבירה את השינויים </span><span style="text-align: -webkit-right;">הפיזיים, ההורמונליים והנפשיים שמתרחשים עד גיל זה. בתקופת ההריון מתפתח העובר באזור הקוטב הנקבי - לכן העובר מתאפיין בתכונות נקביות של קליטה גופנית ואנרגטית. לאחר הלידה אהבת האב תלך ותעשיר את האנרגיה הזכרית, ותביא לאיזון בין שני הקטבים, שמגיע לשיאו בגיל שבע. מגיל שבע עד 14 מתחילות להתפתח התכונות המאפיינות את המין הביולוגי. כך ילד וילדה יתחילו לפתח סימנים זכריים או נקביים, בהתאם למין, שיגיעו להבשלה מלאה בגיל 14. מגיל 14 עד גיל 21 יתעצם ההבדל בקוטביות בין שני המינים. בגיל 21 ובסמוך להפסקת תהליך צמיחת העצמות, נסגרים הקטבים </span><span style="text-align: -webkit-right;">העיקריים. העוצמה האנרגטית, שהושגה בשני הקטבים בגיל זה, מהווה את הפוטנציאל הפיזי, המיני והנפשי להמשך החיים.</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">לאור העובדה שהאנרגיה הנקבית היא אנרגיה קולטת, ילדה מאוזנת היא ילדה שמתאפיינת בתכונות נקביות של קליטה, רוגע ושקט. כך למשל חוש השמיעה והריח של תינוקות ממין נקבה מפותחים יותר, וחוש המישוש שלהן חד יותר בהקשר של עצמים דו-מימדים. לתינוקות זכרים, לעומת זאת, יש יכולת פיזית גבוהה יותר וחוש מישוש חד יותר בהקשר של חפצים תלת-מימדים.</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">ריכוז, קשב ויכולת קליטה הן תכונות המאפיינות אנרגיה נקבית, לכן נשים שהן מאוזנות אנרגטית, יקלטו שפות טוב יותר. היכולת המרחבית, לעומת זאת, שמאפיינת זכרים, נובעת מתכונת ההתפשטות והתרחבות של האנרגיה הזכרית, מה שמכשיר אותם למקצועות כמו גיאוגרפיה, הנדסה ופיזיקה.</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">זה הזמן לציין שלא כל זכר חייב בהכרח להתנהג לפי מאפייני המין שלו ולהפך. שכן מה שקובע את</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">ההתנהגות הפיזית, הרגשית והמינית הוא האיזון בין האנרגיה הזכרית לנקבית. זכר עם עודף באנרגיה </span><span style="text-align: -webkit-right;">נקבית למשל, יהיה יותר חלש מבחינה גופנית, יימנע מפעילות ספורטיבית, ישחק במשחקים המבוססים על קליטה, יפגין כישרון לשפות ולאמנות ויהיה בעל אינטואיציה מפותחת.</span><br style="text-align: -webkit-right;" /><br style="text-align: -webkit-right;" /><span style="text-align: -webkit-right;">ילדה עם עודף באנרגיה זכרית תשחק במשחקים "זכריים" הדורשים כוח פיזי כמו משחקי כדורגל, טניס וכו', תחומי העניין שלה יהיו מחשבים, מתמטיקה ומדעים מדויקים. גופה יהיה חזק ושרירי, היא תהיה בעלת חזה קטן בדרך כלל, ותהיה יותר שעירה.</span></span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><br /></span></div>
<div>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="background-color: white;">בין בצל למנגו</span></h4>
גם סוגי המזון מאופיינים בקוטביות זכרית או נקבית. מזונות שמקורם בזרע (שקדים, קטניות או<br />
שורשים למיניהם כגון גזר, שום, בצל וג'ינסנג) וכן בשר ודגים, הם בעלי קוטביות זכרית, מחזקים את הקוטביות והאנרגיה הזכרית ומגבירים את החשק המיני (אפרודיזיאקים) באמצעות העלאת רמת הטסטוסטרון בדם.<br />
<br />
לעומת זאת, ירקות (שגדלים על פני האדמה), פירות (ללא זרעים) או חלב ומוצריו הם בעלי קוטביות נקבית, המחזקים את הקוטב הנקבי והאנרגיה הנקבית הדרושה לתפקוד תקין של מערכת הרבייה וההנקה.<br />
<br />
לפיכך ניתן להתערב ולהביא לאיזון בין הקטבים בהתאם לצורך. כדי לחזק את האנרגיה הזכרית של בן זכר, שנוטה למשחקים שקטים "נקביים", אפשר להגיש לו מאכלים זכריים כמו קטניות, שקדים, דגים ובשר ולגרום לו לבלות יותר במחיצת אביו או אחים בוגרים. לגבי ילדה עם עודף אנרגיה זכרית, כדאי להפחית מהתפריט שלה מזונות זכריים ולהרבות במזון נקבי.<br />
<br />
לסיכום: הכוח הקוטבי הוא הכוח המניע של החיים. השגת איזון דינאמי בכוח הקוטבי ישמור על הרמוניה, חיוניות, וזרימה חופשית בחיים. שכן אינטראקציה בין קטבים מנוגדים, בכל תחומי החיים, תביא בעקבותיה פעילות קונסטרוקטיבית והתפתחות. במקום להציג עמדות שיפוטיות לגבי ההיבטים השליליים והחיוביים מומלץ לנצל את הדינמיקה שנוצרת ביניהם כמנוף להתקדמות והתפתחות.</div>
<div>
<table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" style="width: 408px;"><tbody></tbody></table>
</div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-16796710994591615822016-03-12T00:04:00.001-08:002016-03-12T00:04:20.075-08:00מעברים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<h3 style="text-align: right;">
<span style="text-align: right;">כמעט כל תופעה בטבע ניתן להסביר בעזרת חוק "ארבעת שלבי החיים": גירוי, התרחבות, התכווצות והרפיה. ד"ר נאדר בוטו בכתבה ראשונה בסדרת כתבות על שבעת החוקים האוניברסליים המניעים את היקום</span></h3>
האם שאלתם את עצמכם מהו הכוח הטבעי המווסת את היקום, ומהם הכוחות המשפיעים על בני האדם, בעלי החיים והצומח, וגורמים להם להיות ולהתנהג בצורה מסוימת? פיזיקאים רבים מתחבטים בשאלה זו, ואחת המטרות העיקריות של הפיזיקה המודרנית היא ליצור תיאוריה פשוטה אחת, המאחדת בין שלל התיאוריות הקיימות, שמסוגלת לתאר את היקום על כל היבטיו הידועים והלא ידועים.<br />
<br />
מדובר במציאת "תיאוריה של כל דבר" או "התורה המושלמת" ("Theory of Everything"), שבעזרתה יוסברו לא רק חוקים פיזיקליים, אלא היא תכלול בתוכה את כל מה שקיים ביקום, כולל היבטים רוחניים ואספקטים שונים של אינטליגנציה, מודעות וכו', ואפשר יהיה לאמת אותה.<br />
<br />
קארל פופר (Karl Popper), גדול הפילוסופים של המדע בתקופה המודרנית, והוגי דיעות נוספים, טענו שתיאוריה כזו חייבת לעמוד בשתי דרישות:<br />
<br />
1. לתאר מגוון רחב של תופעות באמצעות פרמטרים שרירותיים מועטים.<br />
<br />
2. שהתיאוריה תהיה מסוגלת לחזות באופן אמין תופעות שטרם נבדקו.<br />
<br />
מטרת תיאוריה זו היא לאחד בין תיאוריות הפיזיקה המודרנית לבין עיקרי הדת ותורות פילוסופיות עתיקות.<br />
<br />
כדי למצוא תיאוריה מאחדת עלינו להתבונן ביקום ולהבין את החוקים האוניברסליים, המווסתים את היקום על כל חלקיו. דרך חוקים אלה יהיה ניתן לתאר את הטבע האנושי מבלי להיתקל בתופעות יוצאות מן הכלל, מכיוון שחוק אינו יכול להיות אוניברסלי אם לא ניתן ליישם אותו על כל התופעות הקיימות, ללא יוצא מן הכלל.<br />
<br />
החוקים האוניברסליים הם:<br />
<br />
1. האחידות.<br />
<br />
2. המבנה הספירלי המהווה גשר בין אנרגיה לחומר.<br />
<br />
3. השילוש האוניברסלי.<br />
<br />
4. חוק הקוטביות.<br />
<br />
5. ארבעת שלבי החיים.<br />
<br />
6. המודל האנרגטי האוניברסלי.<br />
<br />
7. הקוד האוניברסלי ו-64 שלבי ההתפתחות.<br />
<br />
<h4 style="text-align: right;">
מנוע החיים</h4>
<div>
השבוע אדון בחוק "ארבעת שלבי החיים" (בהמשך אתייחס לכל אחד מהחוקים האחרים). <br />
<br />
מהתבוננות מדוקדקת בטבע ניתן לראות שתופעת הדו-קוטביות היא תופעה אוניברסלית הקיימת בכל פרט - החל בגרעין הזעיר ביותר, שעשוי מפרוטון וניוטרון, וכלה בתא החי, בכדור הארץ ובגלקסיות שבחלל.<br />
<br />
בנוסף ניתן להצביע על כך שכל תא חי מתאפיין בכך שהוא עובר תהליך של גירוי, התרחבות, התכווצות והרפיה. שלבים אלו נקראים ארבעת שלבי החיים, ומהווים ביטוי של המעבר האנרגטי בין שני קטבים, המעיד על כך שהמערכת פתוחה ובריאה.<br />
<br />
תאי הלב והשרירים הם הדוגמה המוחשית ביותר לתופעה זו. אם נתייחס ללב כאל מנוע החיים, המזרים חיוניות לכל רקמות הגוף, נראה שכל פעימה מורכבת מארבעה שלבים התואמים את ארבעת שלבי החיים: השלב הראשון מתחיל בגירוי חשמלי, שמתפשט באמצעות מערכת ההולכה. הגירוי הראשוני בפרוזדורים גורם לחדרי הלב להתרחב (השלב השני) ולהתמלא בדם שמגיע מהפרוזדורים. לאחר שלב ההתרחבות מגיע שלב ההתכווצות (השלב השלישי) שבו הדם נשלח אל כלי הדם ההיקפיים והריאתיים. בשלב הרביעי, השרירים מתרפים וחדרי הלב מתרחבים: זהו שלב ההרפיה המוכר כשלב המילוי הפאסיבי. לאחר מכן, שוב מופיע הגירוי באמצעות הזרם החשמלי במערכת ההולכה והמעגל חוזר על עצמו.<br />
<br />
פעילות תקינה של הלב מחייבת מעבר קצבי תמידי בין ארבעת שלבי החיים. עצירה באחד מארבעת השלבים, תבוא לידי ביטוי בצורת מחלה - הפרעות קצב, במידה וחלה עצירה בשלב הגירוי; הגדלת מימדי הלב כשחלה עצירה בשלב ההתרחבות, עיבוי ונוקשות של שריר הלב במידה וחלה עצירה בשלב ההתכווצות, וחולשה בשריר הלב עד אי ספיקת לב, כשהעצירה מתרחשת בשלב ההרפיה.</div>
<div>
<br /></div>
<h4 style="text-align: right;">
מפריחה לנשירה</h4>
אמור, ארבעת שלבי החיים קיימים בכל תא, בכל איבר ובגוף כולו, כיחידה אחת. למשל במהלך קיום יחסי מין מלאים - גירוי מיני גורם להתרחבות, לא רק באיברי המין (זקפה) אלא גם בכל אחד מהתאים - הגוף מאדים, כלי הדם מתרחבים ומופיעה זיעה, ואז, כאשר מתרחשת האורגזמה, מתחיל כיווץ לא רק באגן, אלא בכל הגוף. בתום השלב הזה מופיע שלב ההרפיה.<br />
<br />
בכל מערכת יחסים מינית מלאה, אנו חווים את ארבעת שלבי החיים. אולם כאשר האשה מופרית במהלך המפגש המיני, הופכת ההזדווגות המינית כולה לשלב הגירוי, שאחריו מופיע שלב התרחבות שנמשך תשעה חודשים - ההריון. במהלך צירי הלידה, מתרחש שלב ההתכווצות, ולאחר הלידה מתרחש שלב ההרפיה.<br />
<br />
גירוי הפטמות לאחר הלידה מגביר את ייצור החלב בבלוטות החלב. הדבר גורם להתכווצות צינורות החלב, מה שמסייע בשחרור החלב. בעקבות השחרור, מורגשת תחושת הקלה הן בשדיים והן של האם המיניקה.<br />
<br />
גם התינוק עובר במהלך היניקה את ארבעת שלבי החיים. גירוי הפה על ידי הפטמה גורם להתרחבות כללית: התינוק מסמיק ומזיע, וכאשר הוא מגיע למצב ההתרחבות, מופיעה התכווצות קלה ואחריה שינה עמוקה שמשולה לאורגזמה של התינוק.<br />
<br />
אם נבחן את מהלך חייו של אדם, נוכל להבחין גם כאן בארבעה שלבים: הראשון מתרחש מגיל אפס עד 21 שנה, כאשר הוא "נפתח לחיים". הכל חדש, מעניין ומלהיב, ונחשב בעיקר לשלב של גירוי ולמידה. כאשר מסתיים שלב הלמידה, מתחיל שלב שני (גיל 28-21) שבו קיימת נטייה להרחבת המסגרת - מחפשים בן זוג, נפרדים מההורים, ומתחיל שלב ההתרחבות: למעגל החיים מתווסף בן/בת זוג, התא המשפחתי נבנה ומתרחב כאשר הילדים באים לעולם. המצב הכלכלי משתפר, מתרחשת "התרחבות" ברמה החומרית, עוברים לגור בבית גדול יותר, רוכשים מכונית גדולה יותר, ולעתים אף רוכשים בתים לילדים. גם הגוף מתרחב - שומן נאגר על המותניים ובאיברים אחרים, והתנועות הולכות ונעשות איטיות יותר.<br />
<br />
לאחר שמגיעים לשיא ההתרחבות (גיל 28 ואילך), מתחיל שלב ההתכווצות. בהדרגה הגוף מצטמק, עמוד השדרה מתכופף, קומתנו מתקצרת, וקמטים מופיעים על פנינו ובחלקי גוף אחרים. מתחילות להופיע תופעות כמו לחץ דם גבוה, תעוקת לב, כאבי שלד-שריר וכדומה.<br />
<br />
במקביל, מופיעה התכווצות כלכלית - ילדינו עוזבים את הקן, לעתים אנו נותרים לבד, לאחר מות בני הזוג שלנו. בסופו של דבר, עם המוות, מגיע שלב ההרפיה.<br />
<br />
שלב ההתרחבות מעורר בנו תמיד תחושת הנאה, ולפיכך אנו מבקשים לחוות אותו בכל שלב מחיינו, בעוד ששלב ההתכווצות מביא עמו סבל וכאב, ולכן כצפוי אנו חפצים לדחות אותו.<br />
<div>
<br /></div>
<div>
ככל ששלב ההתכווצות עוצמתי יותר, הדרך לשלב ההרפיה מתקצרת. במילים אחרות, ככל שרמת המתח שמובילה להתכווצות בגוף גדולה יותר, כך מתקרב המוות.</div>
<br />
<h4 style="text-align: right;">
יום לדוגמה</h4>
ארבעת שלבי החיים מאפיינים צדדים שונים בחיינו. סדר היום הוא אחד מהם. כאשר אנו מתעוררים בבוקר אנו אמורים לחוש מרץ והתחדשות. אם הבוקר אינו מביא עמו תחושת נמרצות אנו נוטים להשתמש בממריצים חיצוניים כגון תה, קפה, עישון סיגריה או פעילות מינית חפוזה. אנו זקוקים לתמריצים אלו כדי לחוש את הגירוי המתאים להתחיל את היום.<br />
<br />
במהלך ארוחת הצהריים אנו עוברים לשלב ההתרחבות. משך שלב זה תלוי בכמות האוכל שצרכנו - ככל שכמות המזון גדולה יותר, כך יגיע מהר יותר שלב ההתכווצות וההרפיה. אחרי ארוחה דשנה, עלולים להופיע סימני כיווץ, כגון החמרה במצב תעוקת הלב, התקפי אסתמה או עלייה בלחץ הדם, תופעות שאפשר למנוע אם נאכל ארוחה קלה, ואז גם שלב ההתכווצות יידחה לשעה מאוחרת יותר ביום ויופיע רק בשעות הערב המאוחרות (עייפות, כאבי שרירים וגב, התכווצויות בשרירי הצוואר, וכדומה). השלב הבא בסדר היום הוא כצפוי שלב ההרפיה, שמתבטא בתחושת נמנום וצורך לישון.<br />
<br />
גם ארבע העונות מאפיינות את ארבעת שלבי חיינו: באביב (שלב ההתרגשות) הכל מלהיב, מלא חיים חדשים ומלבלב. בקיץ (שלב ההתרחבות) הכל מצוי במצב של התרבות וצמיחה: בעלי החיים מתרבים, הצמחים מגיעים לשיא פריחתם ורובם נושאים פירות. בסתיו (שלב ההתכווצות) כמעט הכל מתכווץ. העצים מצהיבים, הגוזלים עוזבים את הקן לקראת החורף (שלב ההרפיה), עונת השינה של הצמחים ובעלי החיים.<br />
<br />
לעונות השנה יש השפעה ישירה על בני האדם, ועליהם להתאים את עצמם לכל אחת מהעונות ותכונותיה. כך, למשל, פעילות גופנית ומנטלית מאומצת מתאימה לאביב, בסתיו מומלץ להימנע מפעילות מכווצת ומלחיצה, בחורף יש להאט את קצב החיים ובקיץ מומלצת פעילות גופנית שגורמת להזעה ושמורידה את הטמפרטורה של הגוף.<br />
<br />
משך הזמן שבו נמשך כל שלב משתנה מאדם לאדם ותלוי בסוג פעילותו, מצבו הנפשי, מזונו, המקום <br />
שבו הוא גר, עונות השנה, תנאי מזג האוויר שבהם הוא חי ועוד.<br />
<br />
אולם הכרת התהליך, הבנתו וחיזויו, עשויים להאריך את השלבים שאנו חפצים בהארכתם ומתוך כך תשתפר <br />
איכות חיינו. לדוגמה: נוכל להאריך את החלק הראשון של היום על ידי ויתור על ארוחת הצהריים, או <br />
דחיית בואו של שלב ההתכווצות היומי, אם נצמצם את כמות המזון ונסתפק בארוחה קלה בלבד.<br />
<br />
דוגמה נוספת: ביכולתנו להאריך את שלב הגירוי וההתרחבות במהלך קיום יחסי המין וכך להעניק לפרטנר <br />
ולנו תחושת עונג ומלאות לאורך זמן רב, והטענת הגוף והנשמה בחיוניות.<br />
<br />
ובמילים אחרות - אם ננסה להגדיל את כמות האנרגיה החיונית הזמינה לנו תוך שימוש בטכניקות שונות, תעמוד לרשותנו כמות ידועה מראש וקבועה של אנרגיה. אם נצרוך כמות גדולה מדי של אנרגיה, תיוותר עבורנו פחות אנרגיה לצרכים אחרים, חיוניים להמשך קיומנו.<br />
<br />
פעילות גופנית מוגזמת מאיטה פעילויות מנטליות, הדורשות רמת ריכוז גבוהה וכמות גדולה של אנרגיה. גם שימוש מוגבר באנרגיה מינית יכביד עלינו את ביצוען של פעילויות הדורשות רמת אנרגיה גבוהה, כגון ספורט.<br />
<br />
ככל שנצרוך כמות אנרגיה גדולה יותר במהלך שני השלבים הראשונים, כך תתקצר הדרך לשני השלבים האחרונים. עלייה מוגזמת במשקל הגוף (עודפי שומן או שרירים) עלולה לגרום להזדקנות מהירה, הופעתן של מחלות ואף מוות בטרם עת. שימוש בסמים או באלכוהול, שמאיצים את שלבי הגירוי, יאיץ גם את הופעת שלבי הכיווץ (עוויתות) והמוות (הרפיה).<br />
<br />
תפקוד איברי הגוף כפוף לאותם כללים בדיוק. צריכה מוגברת של אנרגיה באיבר מסוים, מגבילה את כמות האנרגיה הזמינה לאיברים אחרים. כך, התרחבות מוגזמת של מנגנון העיכול, כתוצאה מאכילה מרובה, גורמת לירידה בכמות האנרגיה הזמינה לשרירים, אשר מתבטאת בתחושת חולשה כללית, שבה גם המוח זוכה לפחות אנרגיה, דבר שגורם לירידה ברמת הריכוז ולעייפות.<br />
<h4 style="text-align: right;">
גם משבר נפשי עובר ארבעה שלבים</h4>
את חוק ארבעת שלבי החיים ניתן לחוש ולהמחיש במערכת היחסים שלנו עם ילדינו. בשלב הראשון <br />
התינוק הרך מעורר בנו גירוי רב, התלהבות ושמחת חיים. בשלב השני תחושת מלאות וצורך נתינה. בשלב השלישי מתרחש תהליך התכווצות בקשרים - שאם לא נפנים אותו, ייווצר מתח רב ונתק רגשי, ובשלב הרביעי תגיע ההשלמה.<br />
<br />
אם תרצו, גם כל משבר נפשי עובר ארבעה שלבים - הגירוי נוצר כתוצאה מחשיפה לאיום רגשי או מנטלי. <br />
<br />
במהלך שלב ההתרחבות צוברים כוח ואנרגיה להתמודד עם המשבר. ההתכווצות מופיעה ברגע שמחליטים על אופי הפעולה, שמטרתה להרחיק את הגורם המאיים או לברוח ממנו. בשלב ההרפיה מופיע פתרון המשבר וההשלמה.<br />
<br />
לסיכום, לפי החוקים האוניברסליים, בריא ונכון לחוות במלואה את החוויה, שכל שלב מארבעת שלבי החיים מזמן לנו, לעבד אותה ולהגיע לפתרונה.<br />
<div>
<br /></div>
<div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgPxowhoXrVmo8oUCIAqIIf4p5wDsSOU83YiH2rgxUHzyFKgF5gf3PGIh6PFvhhxU4WgpYeJWj35dK4ink0LF5pKhjzZuxiXryftnlXeC0ImDusmRQ5bAsKs4OftgUIM-QuF1G_EEcSt2g/s1600/nader03-565x330.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="186" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgPxowhoXrVmo8oUCIAqIIf4p5wDsSOU83YiH2rgxUHzyFKgF5gf3PGIh6PFvhhxU4WgpYeJWj35dK4ink0LF5pKhjzZuxiXryftnlXeC0ImDusmRQ5bAsKs4OftgUIM-QuF1G_EEcSt2g/s320/nader03-565x330.jpg" width="320" /></a></div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<br />
<br /></div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1066675296070571791.post-10837172810005022052016-03-03T10:02:00.001-08:002016-03-07T10:48:11.050-08:00שטיפה אנרגטית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<br />
<br />
שיטת הטיפול הייחודית, שפיתח ד"ר נאדר בוטו בשנים האחרונות, מבוססת על טכניקה טיפולית המכונה ״שטיפה אנרגטית". <br />
<br />
באמצעות טכניקה זו יכולים המטופלים לחוות מחדש ובעוצמה רבה, חוויות וטראומות מילדותם, אשר נותרו כל השנים "חסומות" ובלתי נגישות, וכן לפרוק מעליהם את מצוקות ההווה.<br />
<br />
השטיפה האנרגטית מאפשרת למטופל להשלים את תהליך ההשתלמות וללמוד את הסיבות למשבר הנפשי כדי אלה ישמשו אותו בעתיד להתמודדות עם משברים נוספים.<br />
<div>
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj38eKA_-mskOjuTZMtPepDJMY0xp8oei4RZw7cQYwEtlax-1dzzRY0QcnM1Lx0D9pcRGiYGHZvHVzKStXZ3s8dv7trHtEnXDClpYVpMETJTig-tGtxkha1m1bSUU00H49LgF9IKAdAE84/s1600/naderpict.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj38eKA_-mskOjuTZMtPepDJMY0xp8oei4RZw7cQYwEtlax-1dzzRY0QcnM1Lx0D9pcRGiYGHZvHVzKStXZ3s8dv7trHtEnXDClpYVpMETJTig-tGtxkha1m1bSUU00H49LgF9IKAdAE84/s400/naderpict.jpg" width="400" /></a></div>
<div>
<br />
<br />
מטרת השטיפה האנרגטית לחדש את זרם החיים בגוף בין שני הקטבים העיקריים (הראש וכפות הרגליים) באמצעות פתיחת מרכזי האנרגיה (הצ'אקרות), והזרמת אנרגיה לאורך המרידיאנים והאיברים. <br />
<br />
במהלך השטיפה האנרגטית, משתחררת אנרגיה רגשית עצורה המתבטאת בצורת בכי, צעקות וצחוק עד הופעת רעד, המצביע העל מעבר אנרגטי רציף בגוף.<br />
<br />
חשוב לציין שבמהלך הטיפול כולו מצוי המטופל בהכרה מלאה, מודע לכל מה שקורה לו ומסוגל לזכור לאחר מכן את הפרטים שעלו. <br />
<br />
כל מטופל שעובר שטיפה אנרגטית יכול, בעזרת הדרכה נכונה, לבצע שטיפה עצמית לפני השינה. מדובר בטכניקה פשוטה שמטרתה למנוע הצטברות מתחים בגוף ולאפשר טעינה לילית, המעניקה תחושה של שחרור, בריאות ועוצמה בבוקר שלמחרת.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
מוזמנים לצפות בכתבה על השיטה. הכתבה שודרה ב 13/2/15 בתוכנית המגזין עם אשרת קוטלר </div>
<div>
<a href="https://www.youtube.com/watch?v=stsvqIfftt4" target="_blank">https://www.youtube.com/watch?v=stsvqIfftt4</a></div>
<div>
<br /></div>
<div>
אור ואהבה.</div>
</div>
ד״ר נאדר בוטוhttp://www.blogger.com/profile/03040210425779604786noreply@blogger.com2