יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

בטן מלאה

המעי הגס נחשב לתחנה האחרונה במערכת העיכול, שבה נספגים המים של שאריות המזון, והתוכן הופך מנוזלי למוצק. מאחורי תפקוד תקין של המעי הגס, עומדים תהליכים פיזיולוגיים שונים וביניהם ספיגת נוזלים ומלחים, התכווצות והרפיה קצבית שמערבבת את התוכן ומעבירה את הצואה לרקטום (חלחולת).

תנועתיות המעי הגס חשובה לתהליך ספיגת הנוזלים ולתנועת התוכן הצואתי. שינוי בתפקודו התקין כתוצאה ממחלות, מתח נפשי, טיב האוכל ונטילת תרופות עלול לגרום לשינוי משמעותי בתנועתיות המעי, שמתבטאת בעצירות או שלשולים.

כך למשל תסמונת המעי הרגיז, תופעה שכיחה אצל אנשים הסובלים ממתח נפשי, מתאפיינת בהפרעה זמנית או כרונית בתפקוד המעי הגס שמופיע בצורת עצירות, שלשולים וכאבי בטן כתוצאה מהתכווצויות יתר במעי.

גם סרטן המעי הגס שכיח מאוד בעולם המערבי, ולרפואה המערבית אין תשובות חותכות לסיבת הופעתו, אם כי היא מונה את גורמי הסיכון: פוליפים במעי ובחלחולת, גידול סרטני במקום אחר בגוף, סיפור משפחתי של גידול במעי הגס, דלקת כרונית, הפרעה בתפקוד מערכת החיסון בגוף וגם גורמי תזונה מסוימים המגבירים את שכיחות הגידול הסרטני במעיים (אכילת כמויות עודפות של בשר ותפריט עתיר שומנים ודל סיבים).


עבודת טיהור

לפי הרפואה הסינית מופקד המעי הגס על טרנספורמציה והרחקה של שאריות ופסולת המזון ובנוסף משלים בפעילותו את תפקיד הריאות (טיהור הדם מהפחמן הדו חמצני ומהאנרגיה הלא רצויה, דרך הנשימה).

קוטביותו של המעי הגס חיובית, ונתיב המרידיאן שלו מתחיל בציפורן האצבע המורה, חולף לכל אורך החלק האחורי של הזרוע עד לכתף, נוגע בגבול העליון של השכמה, יורד לעמוד השדרה ומסתיים בצד הצוואר ובחניכיים. מהלך המרידיאן מסביר את סיבת הופעת ההתכווצויות והכאבים בשרירים ובעצמות בשילוב עם מחלות או הפרעות בתפקוד המעי הגס.

ברמה הרגשית: הפחד מביקורת נחשב כסיבה העיקרית לעלייה ברמת המתח במעי הגס ומתבטא בשמירת הרגשות בבטן. באופן סמלי, הפחד מביקורת על הבעת רגשות, דומה לפחד משחרור הגזים מהמעי הגס בנוכחות אחרים.

בשני המצבים פחד זה גורם להופעת מתח במעי הגס.

עודף מתח הקשור ב"פחד ביקורת" בשילוב עם פחד מאפשרות לפגיעה גופנית, גורם לעליה ברמת המתח בחלל הבטן ובאופן מיוחד במעי הגס, שיכול לבוא לידי ביטוי בהופעת כיבים ברירית המעי ודלקת כרונית במעי. במקרים קלים יותר מופיעים שלשולים.

ביקורת יתר על אחרים (השמצת הסובבים למשל) תגרום לאובדן אנרגטי מהמעי הגס, וכתוצאה מכך לאובדן הטונוס במעי, שמתבטא בצורת עצירות, ובמקרים קיצוניים בצורת גידול סרטני.

חסימה במרידיאן זה מתרחשת בבירור כאשר הצ'אקרה השלישית (מקלעת השמש) נחסמת בגלל פחד מאפשרות לפגיעה גופנית או פחד ממחלה. מאחר שזהו מרכז הקשר החברתי, חסימה במרידיאן המעי הגס כתוצאה מעודף ברמת המתח במעי, גורמת לאדם לאבד עניין באנשים שאינם בני משפחתו המיידית. הוא מפתח חוסר אמון בידידיו, נראה מאוכזב מהם, אך גם תלוי בהם. הוא אינו מסוגל לנקוט יוזמה חברתית. שינתו קלה ועלולה להתקצר עוד יותר בגלל מחסור בפעילות גופנית.

ברמה הגופנית: חסימה אנרגטית, שנגרמת על ידי ירידת רמת החיוניות, תתבטא בנטייה לגודש באף, רגישות יתר בדרכי הנשימה העליונות, נפיחות וכאבי גרון, רגישות ושלפוחיות בחניכיים - בעיקר העליונים, חיוורון בעור, נטייה לזיהומים, כאבי כתפיים (כתפיים תפוסות), כתף קפואה, כאבים במרפק ("טניס אלבו"), כאבים בזרוע ובאצבעות הידיים, רעד באצבעות וכיבים במעיים. מחסור באנרגיה מופיע גם כדימום באף, נפיחות בבטן, עצירות, אבנים במעי הגס, טחורים, עיניים אדומות ותחושת קור בבטן התחתונה ובגפיים.

היחלשות אנרגטית גורמת גם לניוון תאים, אשר מוליכה להיווצרות תאים סרטניים במעיים. חשוב להדגיש שתזונה ממלאת תפקיד חשוב מאוד בהאצת הופעת הסרטן, בעיקר אם מתקיים בגוף תהליך איטי של פירוק חומרי מזון. בתהליך זה מיוצרים חלקים רעילים אותם כינה וילהלם רייך (מדען אוסטרי שתיאר בצורה אובייקטיבית את אנרגיית החיים בבעלי חיים) "טי בציליוס" (T.BACILLUS) או "מתגי מוות".

תהליך כזה מתרחש כאשר צורכים כמויות גדולות של בשר, בעיקר בצירוף מזונות עשירים בפחמימות, או כששותים נוזלים בזמן ארוחות. עיכול החלבונים דורש סביבה חומצית חזקה בקיבה. החלבונים גורמים להפרשת מיצי עיכול בסיסיים, ושילוב של המיצים והחלבונים גורם לנטרול פעילות האנזימים המופקדים על עיכול החלבון של הבשר. למעי הגס מגיע חלבון לא מעוכל, המתעכל על ידי הפלורה החיידקית דרך תהליך ריקבון והפרשת רעלים שנספגים במעי הגס.


המכונית ניזוקה, הבריאות נפגעה

גבר בן 43, נהג מונית במקצועו, שהופנה אלי לטיפול על ידי אחיו, שהוא רופא מנתח, הוא דוגמה למקרה של חסימה במעי הגס. האיש סבל מכאבים בכתפיים ובזרוע, שלפוחיות בחניכיים וקושי ליישר את האצבע המורה הימנית. לאחר שבדיקות וצילומי רנטגן שנערכו לו לא זיהו כל גורם לתסמינים שהתגלו, החל האיש לחשוד שהוא חולה במחלה קשה במיוחד. המחשבה, יש לשער, רק הכבידה עליו עוד.

בבדיקה אנרגטית מצאתי חסימה במרכז מקלעת השמש, שנוצרה ב-1988. כששאלתי אותו אם באותה שנה הוא עבר אירוע שהפחיד אותו ובעטיו נשקפה לו פגיעה גופנית, התברר שבאותה שנה אירעה לו תאונת דרכים במכונית חדשה, שלא היתה עדיין מבוטחת. הרכב ניזוק באופן משמעותי, והאיש הפסיד כסף רב. מתוך ידיעה שעשה טעות חמורה (לנסוע מבלי להשלים את תהליך ביטוח הרכב), העדיף לא לספר את הדבר לאיש ולשמור הכל בבטן. הפחד שנוצר מתאונת הדרכים גרם לחסימה במרכז מקלעת השמש, והפנמת רגשותיו בניסיון להימנע מלשמוע ביקורת על מה שעשה, גרמה לעליית רמת המתח במעי הגס.

התסמינים שהופיעו הצביעו על חסימה במרידיאן ופתיחתו פתרה מיד את הכאבים באצבע. בהמשך, עזרתי לו לראות שכאביו קשורים למסלול המרידיאן הזה, לימדתי אותו לבצע תרגיל ספציפי לפתיחת המרידיאן, ולאחר שדנו ועיבדנו את המשבר, נפתרו בעיותיו.

הורים ביקורתיים מייצרים ילדים חסרי ביטחון

איכות האוכל והרגלי האכילה בחיים המודרניים יוצרים לא אחת מצבים חדשים, בהם מערכת העיכול לא עומדת בנטל, וכתוצאה מכך תהליך הרחקת הפסולת משתבש. כל אחד צריך לקחת אחריות אישית ולשנות את אורח חייו, כדי לתקן את חוסר האיזון שנוצר במערכת העיכול בכלל ובמעי הגס בפרט.
חשוב לשמור על האיזון בעיקר בשני תחומים עיקריים ולהחזיר את המעי הגס לתפקוד תקין:
1. תוספת סיבים טבעיים לאוכל. 2. ניקוי המעיים.

ישנם אמצעים שונים כדי להשיג את שתי המטרות הנ"ל, ביניהם ניתן להזכיר תוספת ויטמינים, צום, מיצי ירקות ופירות טריים, תרגילים גופניים, יוגה ומדיטציה, וניקוי ישיר של המעי הגס ע"י הידרוקולון תרפיה (שטיפת המעי במים דרך פי הטבעת).

כל האמצעים הללו מתקנים את הסימפטומים הקשורים במעי הגס כמו שלשולים, עצירויות, נפיחות יתר, גזים, דלקות במעי הגס וכו', אך אין בהם לפתור את הבעיה הבסיסית העומדת מאחוריו.

מהתבוננות ממושכת במספר לא קטן של אנשים הסובלים מהפרעות או ממחלות במעי הגס, נראה שמדובר באנשים עם בעיות רגשיות על רקע של חוסר ביטחון, שנוצר בעקבות ביקורת יתר מצד הוריהם. אלה אנשים שלפני כל התבטאות הם מביאים בחשבון את תגובות ההורים, והדבר גורם להם בסופו של דבר להעדיף לשמור את הדברים בבטן (אגב, לעתים קרובות בעיה מסוג זה באה לידי ביטוי בשפתיים קפוצות), וכך במרוצת השנים, רמת המתח הבסיסית במעיים גוברת עד הופעתה של מחלה פיזית.

לסיכום, המעי הגס הוא איבר המופקד על הרחקת פסולת המזון מהגוף, על התפקוד התקין הקשור באיכות המזון, הרגלי אכילה, ועל תפקודן התקין של הריאות. אך הגורם העיקרי שפוגע במעי הוא הגורם הרגשי.

הפחד מביקורת גורם לאדם לשמור את רגשותיו בבטן, דבר שגורם לחוסר איזון בתפקוד המעי הגס. הרגלי אכילה לא נכונים מזרזים את הפגיעה בתפקודו התקין, ואילו פעילות גופנית סבירה ושתיית נוזלים בין הארוחות מסייעות להורדת רמת המתח במעי ולאזן את פעולותיו.

יום חמישי, 19 ביולי 2018

על חשבון הכליות

לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. ברגע שאדם חווה טראומה שלא עובדה כראוי, תופיע חסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה. והפעם: איך משברים כספיים פוגעים בכליות

הרפואה המערבית גורסת שלכליות שני תפקודים עיקריים: הוצאת פסולת מזרם הדם וויסות תפקודים הקשורים במחזור הדם. הכליות מסננות פלסמה מהדם ומרחיקות חומרים לא רצויים עם הפרשת השתן. החומרים שלא רצויים בפלסמה כוללים: רעלים, חומרים מטבוליים, מים מיותרים ועודפי מלחים. כמו כן מווסתות הכליות את החומציות בדם על ידי הפרשת מלחים בסיסיים בשתן.

תפקידים נוספים של הכליות: יצור והפרשת הורמון בשם אריטרופויטין, הקובע את קצב יצור תאי הדם במח העצם, כמו יצור ויטמין D פעיל, שנספג בעור ובמעיים.

הרפואה הסינית מייחסת לכליות תפקידים נוספים, ולפיה נחשבות הכליות לאיבר החיוני ביותר בגוף, לצד הכבד. תפקוד שלפוחית השתן משלים את תפקוד הכליות וכולל בתוכו את בלוטות יותרת הכליה, מערכת העצבים האוטונומית ואיברי הרבייה.

קיים קשר ביולוגי בין מצבי מתח מיני וטריטוריאלי ליותרת הכליה והכליות. קשר זה בא לידי ביטוי ברור אצל החיות אך מתקיים גם אצל בני אדם: החיה נוהגת לסמן את טריטוריית המחיה וההזדווגות שלה באמצעות הפרשת שתן מהכליות. פלישת חיה זרה לטריטוריה שלה תגרום למתח, שיוביל להפרשת הורמוני מתח כמו אדרנלין, נוראדרינלין וקורטיזון המופרשים ביותרת הכליות, במטרה להגן על הטריטוריה או לברוח מסכנה.

תמצית החיים מרוכזת בכליות

מרידיאן הכליות מתחיל בשקע כף הרגל, ממשיך מתחת לקרסול עד קצהו הקדמי פנימי של גיד אכילס, משם הוא נע לעבר פנים הרגל ומסתיים בשקע שבין הצלע הראשונה ושוליה התחתונים של עצם הבריח.

מבחינה אנרגטית מאחסנות הכליות את תמצית החיים הבסיסית שמקורה:
1) באנרגיה הבסיסית שהשקיעו ההורים בעת ההפריה ובזמן התפתחות העובר
2) בתמצית המזון שלאחר הלידה שמקורה בקיבה ובטחול. אנרגיית הכליות מהווה את הבסיס לאנרגיה של האיברים אשר מווסתים את תפקוד אנרגיית המין והרבייה.
3) באנרגיה שנספגת ישירות מהאדמה - הצ'אקרה הראשונה (מרכז המין).

אי לכך הכליות לא רק מפקחות על הנוזלים ומאחסנות את תמציתם, אלא גם מווסתות את תהליך הצמיחה, הרבייה והחיים. אנרגיית הכליות הכרחית להתפתחות העצמות, השרירים, הציפורניים, השיניים ומח העצם.

תפקוד לקוי של הכליות משפיע לא רק על מערכת הרבייה, אלא גם על מבנה השלד של הגוף.

לכן בתהליך ההתפתחות הגופני מהווה אנרגיית הכליות גורם מרכזי. אצל ילדה בגיל שבע הקוטב הזכרי מתחזק והאנרגיה הזכרית בכליות נמצאת בשפע. שיניה ושיערה גדלים, העצמות כמובן גדלות אף הן וישנה גם עלייה בגובה. אצל ילד בגיל שש-שבע השיניים והשיער גדלים בעוצמה. בגיל 14 האנרגיה הזכרית מתחזקת, במיוחד כאשר מתחזק הדחף המיני. הנערה הופכת לאשה פורייה. אצל הנער אנרגיית הזרע מתמלאת ומפרישה. בגיל 21 מתחזקת האנרגיה הקוטבית וצומחות שיני הבינה.

בגיל 49 נחלש הפוטנציאל הקוטבי בין שני הקטבים. אנרגיית הכליות נחלשת ומחזור הווסת פוסק. אצל הגבר נחלשת אנרגיית הכליות, השיער נעשה דק יותר ולבן והשיניים שבירות יותר. הפרשת הזרע נחלשת או נפסקת.

כשגברים מגיעים לגיל זה ועדיין מסוגלים לקיים יחסי מין - זו עדות לפוטנציאל אנרגטי חזק, המהווה גם סימן לאריכות ימים. אך כדאי לזכור שקיום יחסי מין באופן מוגזם, ובעיקר איבוד נוזל זרע רב, עלול לגרום לירידה ברמת החיוניות של הכליות. לכן מומלץ להתחשב בגיל, וללמוד טכניקת שמירת נוזל זרע, כמו טנטרה או טאו.

העור מאבד מגמישותו, השיער נושר

משברים נפשיים הקשורים במישור החומרי (חובות כספיים או הפסדים, בעיות בבית, בעבודה, במכונית וכו') עלולים לגרום לחוסר איזון אנרגטי בכליות. הבעת יתר של המשבר תגרום לירידה ברמת החיוניות של הכליות, הפנמה רגשית תגרום לעלייה ברמת המתח ומשברים "טריטוריאליים" יפגעו בתפקוד יותרת הכליות. כך למשל יציאת ילד לפנימייה, די בה כדי ליצור "קונפליקט טריטוריאלי" של ניתוק ממקום מוכר. גם מאבקי כוח בתחום העבודה, ומאבק שליטה על טריטוריה מסוימת, ישפיעו על תפקוד יותרת הכליות.

כאשר הכליות אינן מתפקדות, סובל האדם ממצב של לחץ ברוב תחומי חייו. הוא חש באופן קבוע פחד וחרדה, נבהל בקלות ומתעייף בנקל, משום שהעמיס על עצמו מטלות רבות מכפי יכולתו. גם היכולת שלו לקבל החלטות תתערער, רצונותיו ודחפיו ייחלשו. הוא יתבלבל בקלות ויחשוש מהדברים הפשוטים ביותר, ולא יהיה מסוגל להשלים מטלות שהתחיל בהם.

מבחינה גופנית חוסר איזון בכליות יגרום להופעת סימנים של מחסור באנרגיה חיונית, אשר מזינה את השרירים, העור, העצמות, השיניים והשיער. פניו של אדם הסובל מחוסר איזון בכליותיו יהיו כהים, אפורים וחסרי ברק, כפי שניתן לראות לעתים קרובות אצל חולי אי ספיקת כליות כרונית, אשר מחוברים למכונת דיאליזה. העור מאבד מגמישותו, מזדהם בקלות ונוטה לפתח אקזמה. מופיעה נשירת שיער, השיניים והעצמות נחלשות ונוטות להישבר בקלות יחסית.

האדם יחוש בכבדות ומתח רב בשרירי הבטן התחתונה האחורית (מהצלעות ועד לערווה, לאורך הגב), חולשה בגפיים התחתונות, קור בחלק הגוף התחתון ובצקות ברגליים (רק כאשר הכליה השמאלית נפגעת). הפנים וכפות הרגליים יהיו חמות, ותופענה דלקות וזיהומים בכליות, אבנים בכליות, יתר לחץ דם, התנפחות וכאבי גרון, דימום מהאף, מחסור בהורמונים ועלייה בפעילות מינית במקרה של עלייה במתח, או אבדן הדחף המיני עד כדי אין אונות, במקרה של היחלשות האנרגיה.

לאמהות שבינינו, חשוב לדעת שהמצב האנרגטי של האם בזמן ההריון מהווה חשיבות רבה לבריאות העובר, שכן לאנרגיית הכליות תפקיד חשוב בתפקוד מח עצם והמערכת החיסונית.

שלפוחית השתן זוכרת הכל

תפקידה של שלפוחית השתן לפי הרפואה המערבית מצטמצם לאחסון השתן והוצאתו בעזרת התכווצות השריר. מבחינה אנרגטית, לעומת זאת, תפקידה המרכזי הוא לטהר את נוזלי הגוף באמצעות הפרשתם החוצה.

מרידיאן שלפוחית השתן משלים את מרידיאן הכליות: הוא מתחיל בזווית הפנימית של העין, עולה אל המצח, יורד לאורך העורף וחוט השדרה, שריר העכוז, גב הרגל ואמצע העקב וממשיך לאורך מרכז כף הרגל, עד שהוא מסתיים בחלקה החיצוני של ציפורן הבוהן הקטנה.

הסיבה הרגשית השכיחה ביותר לפגיעה בשלפוחית השתן היא משבר מיני. משבר כזה יכול להיות כתוצאה מקנאה לבן או בת הזוג, גילוי חוסר נאמנות של בן הזוג, או חשש להיחשף כתוצאה מבגידה בבן הזוג.

אצל נשים שעברו חוויה שלילית כמו ניצול מיני או אונס, ולא עיבדו את המשבר בצורה נכונה, הדבר עלול לגרום לעליית רמת המתח בשלפוחית השתן ובצוואר הרחם, וכתוצאה מכך לחסימה במרידיאן שלפוחית השתן.

כך במקרה של רווקה בת 32, שעמדה בפני ניתוח כריתת הרחם, כתוצאה מגילוי גידול סרטני בצוואר הרחם. בבדיקה אנרגטית נתגלה שבעייתה הנפשית החלה בגיל 12. כאשר היא שיחזרה את המקרה היא פרצה בבכי. הסתבר שבגיל זה היא נאנסה על ידי קרוב משפחה מספר פעמים, ופחדה לגלות את הסוד. היא הרבתה לבכות לבדה בסתר - כתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית ברמת החיוניות - והדבר הוביל לגידול סרטני בצוואר הרחם.

אצל גברים, הערמונית היא האיבר המועד לפגיעה במקרים של משבר מיני. עודף מתח יגרום להיפרטרופיה - הגדלת שלפוחית השתן, ואילו חוסר אנרגיה יגרום לגידול סרטני בפרוסטטה.

ברמה המנטלית, אדם שמרידיאן שלפוחית השתן שלו חסום, יחוש עייפות קשה. הוא יתרגז בקלות בגלל כל דבר קטן, יפתח נטייה לתגובות מוגזמות יגיב בפחד וזיעה קרה, יפתח אי יציבות נפשית ואף נוירוזה.

מבחינה גופנית יחוש אדם שמרידיאן שלפוחית השתן שלו חסום, כאבים בגב וכיווצים בשריר השוק האחורי. הוא עלול לסבול משבר הליכה בעקב או מקרע בגיד אכילס. הוא יפריש שתן לעיתים קרובות אך בכמויות קטנות בגלל ששלפוחית השתן שלו מכווצת וחסרת גמישות, ויחוש צריבה בעת מתן שתן. לעתים, עלולות להופיע גם דלקות בדרכי השתן, גידול יתר של הפרוסטטה, כאבים בעצם הזנב, רגישות יתר לקור, גודש באף, גירוי בבסיס האף והצטברות שומנים מתחת לעור, סמוך לזווית העין הפנימית.

חסימה כתוצאה מקונפליקט מיני

לאחרונה פנה אלי חבר בעקבות שבר הליכה בקרסול, כאבים בחלק החיצוני של כף הרגל בסמוך לבוהן הקטנה, כאבים כרוניים בגב התחתון שהשפיעו על הרגל, ונפיחות בזוויות העפעף (xantilasma). בנוסף לכך סבל מיתר לחץ דם וכולסטרול גבוה בדם. לאחר שעבר בירור אורטופדי נשלח למיפוי עצמות ואובחן שבר הליכה בקרסול. הוצע לו טיפול בגבס למשך שלושה שבועות אך הוא ביקש לקבל חוות דעת שניה.

לי היה ברור מיד שהוא סובל מחסימה כרונית במרידיאן שלפוחית השתן, כתוצאה מקונפליקט מיני. בבדיקה האנרגטית שלו גיליתי חסימה במרכז המיני, שהתרחשה לפני 39 שנה. התברר שמי שהיתה אז חברתו, בגדה בו עם החבר הכי טוב שלו. הדבר יצר אצלו חסימה ולחץ מתמשך כתוצאה ממשבר הפרידה מאדם יקר, וגרם לו לחסימה במרכז החזה, אשר הופיע בצורת יתר לחץ דם ורמת כולסטרול גבוהה בדם, בנוסף לחסימה במרכזי המין, עליית רמת המתח בשלפוחית השתן ומתח לאורך מרידיאן זה.

הענקתי לו הזדמנות להביע רגשית את המשבר שלו, הענקתי טיפול מקומי קל והנחיתי אותו לעשות תרגיל ספציפי לשחרור מרדיאן שלפוחית השתן - ואכן הכאבים חלפו לחלוטין, עד כדי כך שהוא לא נזקק לגבס.

לסיכום, לכליות יש תפקיד חשוב לא רק כמווסתות ומטהרות דם מחומרים רעילים ומעודפי נוזלים, אלא גם בשמירת רמת החיוניות לרוב איברי הגוף. משברים חומריים פוגעים בתיפקודם ומובילים להופעת מחלות הקשורות בכליות. משברים טריטוריאליים פוגעים בבלוטת יותרת הכליה ואילו משברים מיניים פוגעים בשלפוחית השתן.

יום שישי, 22 ביוני 2018

פחד קרום הלב

לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. טראומה שלא עובדה כראוי, תוביל לחסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה. והפעם: איך החשש להתאהב מחדש בעקבות משבר פרידה מאדם יקר פוגע במעטפת קרום הלב.

קרום הלב הוא החלק הפחות מוכר של הלב, אך אין זה אומר שהוא פחות חשוב. תפקידו של הקרום, העוטף את הלב מכל צדדיו, הוא להגן עליו מגורמים שונים: הוא מפחית את החיכוך בין הלב לבין האיברים שסביבו; הוא מגן על הלב מתנועות חדות שמתרחשות במהלך שינוי בתנוחת הגוף; והוא שומר על הלב מהתפשטות זיהומים או גידולים באיברים קרובים.

מעטפת הלב עשויה משתי שכבות, שביניהן קיים נוזל בכמות שנעה בין 15 ל-50 סמ"ק. אך כמות זו יכולה להגיע ליותר מליטר אחד במצבי מחלה דלקתית או גידולים של קרום הלב.

מחלות שונות עלולות לתקוף את קרום הלב, והשכיחה מכולן (6%-2% מהאוכלוסייה) היא דלקת קרום הלב, שנובעת בדרך כלל מסיבות לא ידועות או כתוצאה מזיהום ויראלי. ברוב המקרים הדלקת חולפת מבלי שאובחנה הסיבה.
כמו יתר הרקמות והאיברים בגופנו, גם קרום הלב מושפע ממצבים נפשיים ורגשיים שיכולים לעתים לפגוע בתפקודו התקין ולחשוף אותו למחלות שונות. אין ברפואה הקונבנציונלית התייחסות להיבט הרגשי והשפעתו על מעטפת הלב, אך היבט זה בא לביטוי חלקי ברפואה הסינית, לפיה קרום הלב מסייע לוויסות מחזוריות הדם במערכת הקרדיוסקולרית המרכזית, הכוללת את אבי העורקים, העורקים, הוורידים הגדולים וצינורות הלימפה.

מבחינה פונקציונלית קשורה מעטפת הלב למרידיאן אנרגטי הידוע בשם שליט הלב (לאורכו לעתים מבוצע הדיקור במחטים סיניות) שמתחיל באזור הפטמה, משם הוא נע לאורך החלק הפנימי והאמצעי של הזרוע, עובר באמצע כף היד ומסתיים בקצה האמה (בעיה שמופיעה בשרירים או בגידים לאורך קו זה, יכולה להוות סימן ראשון להפרעה רגשית הפוגעת במעטפת הלב).

בנוסף להיבט הפונקציונלי-פיזי שמתואר ברפואה הקונבנציונלית, ולהיבט הפונקציונלי-אנרגטי המתואר ברפואה הסינית, קיים גם היבט נפשי-רגשי שניתן לחלקו לשני מישורים:

1. מישור רגשי כגורם ראשוני להפרעה באיזון האנרגטי ולתפקודו הפיזיולוגי של קרום הלב.

2. מישור נפשי שנוצר בעקבות ההפרעה האנרגטית.

דלקת קרום הלב

הסיבה הרגשית השכיחה ביותר לפגיעה בקרום הלב היא פחד אהבה. גבר בן 20 הגיע לחדר מיון עקב כאבים בחזה, המתגברים בנשימה עמוקה ובשכיבה על צד שמאל, ופוחתים בישיבה או בעמידה. בבדיקת א.ק.ג. ובבדיקת דם אובחנה דלקת בקרום הלב.

בשיחה איתו התברר שלפני כשנה היה מאוהב בבחורה וקיווה שבעתיד היא תהפוך לאשתו, אך אחרי מספר חודשים היא עזבה אותו ומצאה חבר אחר. הבחור התאכזב עמוקות ובמשך חודשים רבים לא יצר קשר עם נשים אחרות. כחודשיים לפני פנייתו לבית החולים הכיר בחורה שמצאה חן בעיניו, אך בד בבד התעורר בו חשש מהאפשרות שיתאהב בה וישוב להתאכזב ולסבול כמו במשבר הקודם. פחד שכזה מכווץ את קרום הלב במטרה להגן על הלב. התכווצות מעין זו יכולה להימשך חודשים ולפעמים שנים, דבר שגורם להתעבות קרום הלב ללא זיהום.

אופן ההתמודדות עם משבר מסוג זה קובע איזו מחלה תופיע בעתיד. הבעה רגשית מוגזמת מחלישה את ההגנה של מעטפת הלב וחושפת אותה לזיהום ויראלי בטווח הקצר והבינוני, ואילו בטווח הארוך עלול להופיע גידול סרטני (במקרים נדירים). חוסר הבעה רגשית כתוצאה ממשבר פרידה ופחד אהבה לא מודע, יגרום לעלייה ברמת המתח שגורם להתכווצות ולעיבוי יתר של קרום הלב.

לעתים אנשים שלוקים בהתקף לב עלולים לפתח גם דלקת בקרום הלב בעקבות פחד אהבה שנוצר לאחר משבר פרידה מאדם יקר.



פחד אהבה

הרווק בן ה-48 שהגיע למרפאה, התלונן על תחושת נימול בכפות הידיים ועל לחצים בחזה, ללא קשר למאמץ פיזי. הוא טען שאינו מאושר, שהוא מפחד ליצור קשר אינטימי רציני, ובמקרים בהם היה קרוב ליצירת מערכת יחסים קרובה, חש חנוק ונמלט מיד.

כמו כן דיווח המטופל שהוא ממעט בשינה, שמקומות סגורים גורמים לו לתחושת מחנק ולפחד עמוק (קלסטרופוביה). כשראה שאינו מצליח ליצור קשר עם נשים התנסה בקשרים הומוסקסואליים, גם הם ללא הצלחה.

בבדיקה שמטרתה לגלות את מועד הופעת המשברים התגלו המשברים הבאים: בגיל תשע הוענש קשות על ידי מוריו והוריו, לאחר ש"נתפס" נותן נשיקה לילדה בבית הספר. בגיל 16 פיתח קשר ידידות חזק עם חבר לספסל הלימודים, שנהרג כעבור זמן מה בתאונת דרכים. בגיל 20 מצא את חברתו בארבע השנים האחרונות ומי שעתידה היתה להיות אשתו, במיטה עם גבר אחר. לאחר האכזבה הזו הוא לא יצר קשר עם אשה אחרת והתבודד.

בעקבות המשברים הנ"ל הוא פיתח פחד אהבה, שכן בכל מערכות היחסים בהן הצליח להביע אהבה הוא נענש קשות או התאכזב. בתגובה לכך פיתח מנגנון הגנה בפני פגיעות רגשיות נוספות, סגר את עצמו וכיווץ את מעטפת הלב, עובדה שגרמה לו לסבול מתחושת לחץ בחזה וחוסר אוויר. מקומות סגורים רק החמירו את תחושת המחנק ולכן גם פיתח קלסטרופוביה.

לסיכום, לקרום הלב יש תפקיד הגנה חשוב ללב הפיזי וללב הרגשי. משברי פרידה קשים שלא עובדו כראוי עלולים לגרום לעלייה ברמת המתח בלב. פחד האהבה מופיע כמנגנון הגנה בפני פגיעה נוספת בלב, אך גורם לפגיעה באיזון האנרגטי של מעטפת הלב, וכתוצאה מכך נחשף קרום הלב לדלקות ואף לגידולים.