לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. ברגע שאדם חווה טראומה שלא עובדה כראוי, תופיע חסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה. והפעם: איך משברים כספיים פוגעים בכליות
הרפואה המערבית גורסת שלכליות שני תפקודים עיקריים: הוצאת פסולת מזרם הדם וויסות תפקודים הקשורים במחזור הדם. הכליות מסננות פלסמה מהדם ומרחיקות חומרים לא רצויים עם הפרשת השתן. החומרים שלא רצויים בפלסמה כוללים: רעלים, חומרים מטבוליים, מים מיותרים ועודפי מלחים. כמו כן מווסתות הכליות את החומציות בדם על ידי הפרשת מלחים בסיסיים בשתן.
תפקידים נוספים של הכליות: יצור והפרשת הורמון בשם אריטרופויטין, הקובע את קצב יצור תאי הדם במח העצם, כמו יצור ויטמין D פעיל, שנספג בעור ובמעיים.
הרפואה הסינית מייחסת לכליות תפקידים נוספים, ולפיה נחשבות הכליות לאיבר החיוני ביותר בגוף, לצד הכבד. תפקוד שלפוחית השתן משלים את תפקוד הכליות וכולל בתוכו את בלוטות יותרת הכליה, מערכת העצבים האוטונומית ואיברי הרבייה.
קיים קשר ביולוגי בין מצבי מתח מיני וטריטוריאלי ליותרת הכליה והכליות. קשר זה בא לידי ביטוי ברור אצל החיות אך מתקיים גם אצל בני אדם: החיה נוהגת לסמן את טריטוריית המחיה וההזדווגות שלה באמצעות הפרשת שתן מהכליות. פלישת חיה זרה לטריטוריה שלה תגרום למתח, שיוביל להפרשת הורמוני מתח כמו אדרנלין, נוראדרינלין וקורטיזון המופרשים ביותרת הכליות, במטרה להגן על הטריטוריה או לברוח מסכנה.
תמצית החיים מרוכזת בכליות
מרידיאן הכליות מתחיל בשקע כף הרגל, ממשיך מתחת לקרסול עד קצהו הקדמי פנימי של גיד אכילס, משם הוא נע לעבר פנים הרגל ומסתיים בשקע שבין הצלע הראשונה ושוליה התחתונים של עצם הבריח.
מבחינה אנרגטית מאחסנות הכליות את תמצית החיים הבסיסית שמקורה:
1) באנרגיה הבסיסית שהשקיעו ההורים בעת ההפריה ובזמן התפתחות העובר
2) בתמצית המזון שלאחר הלידה שמקורה בקיבה ובטחול. אנרגיית הכליות מהווה את הבסיס לאנרגיה של האיברים אשר מווסתים את תפקוד אנרגיית המין והרבייה.
3) באנרגיה שנספגת ישירות מהאדמה - הצ'אקרה הראשונה (מרכז המין).
אי לכך הכליות לא רק מפקחות על הנוזלים ומאחסנות את תמציתם, אלא גם מווסתות את תהליך הצמיחה, הרבייה והחיים. אנרגיית הכליות הכרחית להתפתחות העצמות, השרירים, הציפורניים, השיניים ומח העצם.
תפקוד לקוי של הכליות משפיע לא רק על מערכת הרבייה, אלא גם על מבנה השלד של הגוף.
לכן בתהליך ההתפתחות הגופני מהווה אנרגיית הכליות גורם מרכזי. אצל ילדה בגיל שבע הקוטב הזכרי מתחזק והאנרגיה הזכרית בכליות נמצאת בשפע. שיניה ושיערה גדלים, העצמות כמובן גדלות אף הן וישנה גם עלייה בגובה. אצל ילד בגיל שש-שבע השיניים והשיער גדלים בעוצמה. בגיל 14 האנרגיה הזכרית מתחזקת, במיוחד כאשר מתחזק הדחף המיני. הנערה הופכת לאשה פורייה. אצל הנער אנרגיית הזרע מתמלאת ומפרישה. בגיל 21 מתחזקת האנרגיה הקוטבית וצומחות שיני הבינה.
בגיל 49 נחלש הפוטנציאל הקוטבי בין שני הקטבים. אנרגיית הכליות נחלשת ומחזור הווסת פוסק. אצל הגבר נחלשת אנרגיית הכליות, השיער נעשה דק יותר ולבן והשיניים שבירות יותר. הפרשת הזרע נחלשת או נפסקת.
כשגברים מגיעים לגיל זה ועדיין מסוגלים לקיים יחסי מין - זו עדות לפוטנציאל אנרגטי חזק, המהווה גם סימן לאריכות ימים. אך כדאי לזכור שקיום יחסי מין באופן מוגזם, ובעיקר איבוד נוזל זרע רב, עלול לגרום לירידה ברמת החיוניות של הכליות. לכן מומלץ להתחשב בגיל, וללמוד טכניקת שמירת נוזל זרע, כמו טנטרה או טאו.
העור מאבד מגמישותו, השיער נושר
משברים נפשיים הקשורים במישור החומרי (חובות כספיים או הפסדים, בעיות בבית, בעבודה, במכונית וכו') עלולים לגרום לחוסר איזון אנרגטי בכליות. הבעת יתר של המשבר תגרום לירידה ברמת החיוניות של הכליות, הפנמה רגשית תגרום לעלייה ברמת המתח ומשברים "טריטוריאליים" יפגעו בתפקוד יותרת הכליות. כך למשל יציאת ילד לפנימייה, די בה כדי ליצור "קונפליקט טריטוריאלי" של ניתוק ממקום מוכר. גם מאבקי כוח בתחום העבודה, ומאבק שליטה על טריטוריה מסוימת, ישפיעו על תפקוד יותרת הכליות.
כאשר הכליות אינן מתפקדות, סובל האדם ממצב של לחץ ברוב תחומי חייו. הוא חש באופן קבוע פחד וחרדה, נבהל בקלות ומתעייף בנקל, משום שהעמיס על עצמו מטלות רבות מכפי יכולתו. גם היכולת שלו לקבל החלטות תתערער, רצונותיו ודחפיו ייחלשו. הוא יתבלבל בקלות ויחשוש מהדברים הפשוטים ביותר, ולא יהיה מסוגל להשלים מטלות שהתחיל בהם.
מבחינה גופנית חוסר איזון בכליות יגרום להופעת סימנים של מחסור באנרגיה חיונית, אשר מזינה את השרירים, העור, העצמות, השיניים והשיער. פניו של אדם הסובל מחוסר איזון בכליותיו יהיו כהים, אפורים וחסרי ברק, כפי שניתן לראות לעתים קרובות אצל חולי אי ספיקת כליות כרונית, אשר מחוברים למכונת דיאליזה. העור מאבד מגמישותו, מזדהם בקלות ונוטה לפתח אקזמה. מופיעה נשירת שיער, השיניים והעצמות נחלשות ונוטות להישבר בקלות יחסית.
האדם יחוש בכבדות ומתח רב בשרירי הבטן התחתונה האחורית (מהצלעות ועד לערווה, לאורך הגב), חולשה בגפיים התחתונות, קור בחלק הגוף התחתון ובצקות ברגליים (רק כאשר הכליה השמאלית נפגעת). הפנים וכפות הרגליים יהיו חמות, ותופענה דלקות וזיהומים בכליות, אבנים בכליות, יתר לחץ דם, התנפחות וכאבי גרון, דימום מהאף, מחסור בהורמונים ועלייה בפעילות מינית במקרה של עלייה במתח, או אבדן הדחף המיני עד כדי אין אונות, במקרה של היחלשות האנרגיה.
לאמהות שבינינו, חשוב לדעת שהמצב האנרגטי של האם בזמן ההריון מהווה חשיבות רבה לבריאות העובר, שכן לאנרגיית הכליות תפקיד חשוב בתפקוד מח עצם והמערכת החיסונית.
שלפוחית השתן זוכרת הכל
תפקידה של שלפוחית השתן לפי הרפואה המערבית מצטמצם לאחסון השתן והוצאתו בעזרת התכווצות השריר. מבחינה אנרגטית, לעומת זאת, תפקידה המרכזי הוא לטהר את נוזלי הגוף באמצעות הפרשתם החוצה.
מרידיאן שלפוחית השתן משלים את מרידיאן הכליות: הוא מתחיל בזווית הפנימית של העין, עולה אל המצח, יורד לאורך העורף וחוט השדרה, שריר העכוז, גב הרגל ואמצע העקב וממשיך לאורך מרכז כף הרגל, עד שהוא מסתיים בחלקה החיצוני של ציפורן הבוהן הקטנה.
הסיבה הרגשית השכיחה ביותר לפגיעה בשלפוחית השתן היא משבר מיני. משבר כזה יכול להיות כתוצאה מקנאה לבן או בת הזוג, גילוי חוסר נאמנות של בן הזוג, או חשש להיחשף כתוצאה מבגידה בבן הזוג.
אצל נשים שעברו חוויה שלילית כמו ניצול מיני או אונס, ולא עיבדו את המשבר בצורה נכונה, הדבר עלול לגרום לעליית רמת המתח בשלפוחית השתן ובצוואר הרחם, וכתוצאה מכך לחסימה במרידיאן שלפוחית השתן.
כך במקרה של רווקה בת 32, שעמדה בפני ניתוח כריתת הרחם, כתוצאה מגילוי גידול סרטני בצוואר הרחם. בבדיקה אנרגטית נתגלה שבעייתה הנפשית החלה בגיל 12. כאשר היא שיחזרה את המקרה היא פרצה בבכי. הסתבר שבגיל זה היא נאנסה על ידי קרוב משפחה מספר פעמים, ופחדה לגלות את הסוד. היא הרבתה לבכות לבדה בסתר - כתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית ברמת החיוניות - והדבר הוביל לגידול סרטני בצוואר הרחם.
אצל גברים, הערמונית היא האיבר המועד לפגיעה במקרים של משבר מיני. עודף מתח יגרום להיפרטרופיה - הגדלת שלפוחית השתן, ואילו חוסר אנרגיה יגרום לגידול סרטני בפרוסטטה.
ברמה המנטלית, אדם שמרידיאן שלפוחית השתן שלו חסום, יחוש עייפות קשה. הוא יתרגז בקלות בגלל כל דבר קטן, יפתח נטייה לתגובות מוגזמות יגיב בפחד וזיעה קרה, יפתח אי יציבות נפשית ואף נוירוזה.
מבחינה גופנית יחוש אדם שמרידיאן שלפוחית השתן שלו חסום, כאבים בגב וכיווצים בשריר השוק האחורי. הוא עלול לסבול משבר הליכה בעקב או מקרע בגיד אכילס. הוא יפריש שתן לעיתים קרובות אך בכמויות קטנות בגלל ששלפוחית השתן שלו מכווצת וחסרת גמישות, ויחוש צריבה בעת מתן שתן. לעתים, עלולות להופיע גם דלקות בדרכי השתן, גידול יתר של הפרוסטטה, כאבים בעצם הזנב, רגישות יתר לקור, גודש באף, גירוי בבסיס האף והצטברות שומנים מתחת לעור, סמוך לזווית העין הפנימית.
חסימה כתוצאה מקונפליקט מיני
לאחרונה פנה אלי חבר בעקבות שבר הליכה בקרסול, כאבים בחלק החיצוני של כף הרגל בסמוך לבוהן הקטנה, כאבים כרוניים בגב התחתון שהשפיעו על הרגל, ונפיחות בזוויות העפעף (xantilasma). בנוסף לכך סבל מיתר לחץ דם וכולסטרול גבוה בדם. לאחר שעבר בירור אורטופדי נשלח למיפוי עצמות ואובחן שבר הליכה בקרסול. הוצע לו טיפול בגבס למשך שלושה שבועות אך הוא ביקש לקבל חוות דעת שניה.
לי היה ברור מיד שהוא סובל מחסימה כרונית במרידיאן שלפוחית השתן, כתוצאה מקונפליקט מיני. בבדיקה האנרגטית שלו גיליתי חסימה במרכז המיני, שהתרחשה לפני 39 שנה. התברר שמי שהיתה אז חברתו, בגדה בו עם החבר הכי טוב שלו. הדבר יצר אצלו חסימה ולחץ מתמשך כתוצאה ממשבר הפרידה מאדם יקר, וגרם לו לחסימה במרכז החזה, אשר הופיע בצורת יתר לחץ דם ורמת כולסטרול גבוהה בדם, בנוסף לחסימה במרכזי המין, עליית רמת המתח בשלפוחית השתן ומתח לאורך מרידיאן זה.
הענקתי לו הזדמנות להביע רגשית את המשבר שלו, הענקתי טיפול מקומי קל והנחיתי אותו לעשות תרגיל ספציפי לשחרור מרדיאן שלפוחית השתן - ואכן הכאבים חלפו לחלוטין, עד כדי כך שהוא לא נזקק לגבס.
לסיכום, לכליות יש תפקיד חשוב לא רק כמווסתות ומטהרות דם מחומרים רעילים ומעודפי נוזלים, אלא גם בשמירת רמת החיוניות לרוב איברי הגוף. משברים חומריים פוגעים בתיפקודם ומובילים להופעת מחלות הקשורות בכליות. משברים טריטוריאליים פוגעים בבלוטת יותרת הכליה ואילו משברים מיניים פוגעים בשלפוחית השתן.
