המעי הגס נחשב לתחנה האחרונה במערכת העיכול, שבה נספגים המים של שאריות המזון, והתוכן הופך מנוזלי למוצק. מאחורי תפקוד תקין של המעי הגס, עומדים תהליכים פיזיולוגיים שונים וביניהם ספיגת נוזלים ומלחים, התכווצות והרפיה קצבית שמערבבת את התוכן ומעבירה את הצואה לרקטום (חלחולת).
תנועתיות המעי הגס חשובה לתהליך ספיגת הנוזלים ולתנועת התוכן הצואתי. שינוי בתפקודו התקין כתוצאה ממחלות, מתח נפשי, טיב האוכל ונטילת תרופות עלול לגרום לשינוי משמעותי בתנועתיות המעי, שמתבטאת בעצירות או שלשולים.
כך למשל תסמונת המעי הרגיז, תופעה שכיחה אצל אנשים הסובלים ממתח נפשי, מתאפיינת בהפרעה זמנית או כרונית בתפקוד המעי הגס שמופיע בצורת עצירות, שלשולים וכאבי בטן כתוצאה מהתכווצויות יתר במעי.
גם סרטן המעי הגס שכיח מאוד בעולם המערבי, ולרפואה המערבית אין תשובות חותכות לסיבת הופעתו, אם כי היא מונה את גורמי הסיכון: פוליפים במעי ובחלחולת, גידול סרטני במקום אחר בגוף, סיפור משפחתי של גידול במעי הגס, דלקת כרונית, הפרעה בתפקוד מערכת החיסון בגוף וגם גורמי תזונה מסוימים המגבירים את שכיחות הגידול הסרטני במעיים (אכילת כמויות עודפות של בשר ותפריט עתיר שומנים ודל סיבים).
כך למשל תסמונת המעי הרגיז, תופעה שכיחה אצל אנשים הסובלים ממתח נפשי, מתאפיינת בהפרעה זמנית או כרונית בתפקוד המעי הגס שמופיע בצורת עצירות, שלשולים וכאבי בטן כתוצאה מהתכווצויות יתר במעי.
גם סרטן המעי הגס שכיח מאוד בעולם המערבי, ולרפואה המערבית אין תשובות חותכות לסיבת הופעתו, אם כי היא מונה את גורמי הסיכון: פוליפים במעי ובחלחולת, גידול סרטני במקום אחר בגוף, סיפור משפחתי של גידול במעי הגס, דלקת כרונית, הפרעה בתפקוד מערכת החיסון בגוף וגם גורמי תזונה מסוימים המגבירים את שכיחות הגידול הסרטני במעיים (אכילת כמויות עודפות של בשר ותפריט עתיר שומנים ודל סיבים).
עבודת טיהור
לפי הרפואה הסינית מופקד המעי הגס על טרנספורמציה והרחקה של שאריות ופסולת המזון ובנוסף משלים בפעילותו את תפקיד הריאות (טיהור הדם מהפחמן הדו חמצני ומהאנרגיה הלא רצויה, דרך הנשימה).
קוטביותו של המעי הגס חיובית, ונתיב המרידיאן שלו מתחיל בציפורן האצבע המורה, חולף לכל אורך החלק האחורי של הזרוע עד לכתף, נוגע בגבול העליון של השכמה, יורד לעמוד השדרה ומסתיים בצד הצוואר ובחניכיים. מהלך המרידיאן מסביר את סיבת הופעת ההתכווצויות והכאבים בשרירים ובעצמות בשילוב עם מחלות או הפרעות בתפקוד המעי הגס.
ברמה הרגשית: הפחד מביקורת נחשב כסיבה העיקרית לעלייה ברמת המתח במעי הגס ומתבטא בשמירת הרגשות בבטן. באופן סמלי, הפחד מביקורת על הבעת רגשות, דומה לפחד משחרור הגזים מהמעי הגס בנוכחות אחרים.
בשני המצבים פחד זה גורם להופעת מתח במעי הגס.
עודף מתח הקשור ב"פחד ביקורת" בשילוב עם פחד מאפשרות לפגיעה גופנית, גורם לעליה ברמת המתח בחלל הבטן ובאופן מיוחד במעי הגס, שיכול לבוא לידי ביטוי בהופעת כיבים ברירית המעי ודלקת כרונית במעי. במקרים קלים יותר מופיעים שלשולים.
ביקורת יתר על אחרים (השמצת הסובבים למשל) תגרום לאובדן אנרגטי מהמעי הגס, וכתוצאה מכך לאובדן הטונוס במעי, שמתבטא בצורת עצירות, ובמקרים קיצוניים בצורת גידול סרטני.
חסימה במרידיאן זה מתרחשת בבירור כאשר הצ'אקרה השלישית (מקלעת השמש) נחסמת בגלל פחד מאפשרות לפגיעה גופנית או פחד ממחלה. מאחר שזהו מרכז הקשר החברתי, חסימה במרידיאן המעי הגס כתוצאה מעודף ברמת המתח במעי, גורמת לאדם לאבד עניין באנשים שאינם בני משפחתו המיידית. הוא מפתח חוסר אמון בידידיו, נראה מאוכזב מהם, אך גם תלוי בהם. הוא אינו מסוגל לנקוט יוזמה חברתית. שינתו קלה ועלולה להתקצר עוד יותר בגלל מחסור בפעילות גופנית.
ברמה הגופנית: חסימה אנרגטית, שנגרמת על ידי ירידת רמת החיוניות, תתבטא בנטייה לגודש באף, רגישות יתר בדרכי הנשימה העליונות, נפיחות וכאבי גרון, רגישות ושלפוחיות בחניכיים - בעיקר העליונים, חיוורון בעור, נטייה לזיהומים, כאבי כתפיים (כתפיים תפוסות), כתף קפואה, כאבים במרפק ("טניס אלבו"), כאבים בזרוע ובאצבעות הידיים, רעד באצבעות וכיבים במעיים. מחסור באנרגיה מופיע גם כדימום באף, נפיחות בבטן, עצירות, אבנים במעי הגס, טחורים, עיניים אדומות ותחושת קור בבטן התחתונה ובגפיים.
היחלשות אנרגטית גורמת גם לניוון תאים, אשר מוליכה להיווצרות תאים סרטניים במעיים. חשוב להדגיש שתזונה ממלאת תפקיד חשוב מאוד בהאצת הופעת הסרטן, בעיקר אם מתקיים בגוף תהליך איטי של פירוק חומרי מזון. בתהליך זה מיוצרים חלקים רעילים אותם כינה וילהלם רייך (מדען אוסטרי שתיאר בצורה אובייקטיבית את אנרגיית החיים בבעלי חיים) "טי בציליוס" (T.BACILLUS) או "מתגי מוות".
תהליך כזה מתרחש כאשר צורכים כמויות גדולות של בשר, בעיקר בצירוף מזונות עשירים בפחמימות, או כששותים נוזלים בזמן ארוחות. עיכול החלבונים דורש סביבה חומצית חזקה בקיבה. החלבונים גורמים להפרשת מיצי עיכול בסיסיים, ושילוב של המיצים והחלבונים גורם לנטרול פעילות האנזימים המופקדים על עיכול החלבון של הבשר. למעי הגס מגיע חלבון לא מעוכל, המתעכל על ידי הפלורה החיידקית דרך תהליך ריקבון והפרשת רעלים שנספגים במעי הגס.
קוטביותו של המעי הגס חיובית, ונתיב המרידיאן שלו מתחיל בציפורן האצבע המורה, חולף לכל אורך החלק האחורי של הזרוע עד לכתף, נוגע בגבול העליון של השכמה, יורד לעמוד השדרה ומסתיים בצד הצוואר ובחניכיים. מהלך המרידיאן מסביר את סיבת הופעת ההתכווצויות והכאבים בשרירים ובעצמות בשילוב עם מחלות או הפרעות בתפקוד המעי הגס.
ברמה הרגשית: הפחד מביקורת נחשב כסיבה העיקרית לעלייה ברמת המתח במעי הגס ומתבטא בשמירת הרגשות בבטן. באופן סמלי, הפחד מביקורת על הבעת רגשות, דומה לפחד משחרור הגזים מהמעי הגס בנוכחות אחרים.
בשני המצבים פחד זה גורם להופעת מתח במעי הגס.
עודף מתח הקשור ב"פחד ביקורת" בשילוב עם פחד מאפשרות לפגיעה גופנית, גורם לעליה ברמת המתח בחלל הבטן ובאופן מיוחד במעי הגס, שיכול לבוא לידי ביטוי בהופעת כיבים ברירית המעי ודלקת כרונית במעי. במקרים קלים יותר מופיעים שלשולים.
ביקורת יתר על אחרים (השמצת הסובבים למשל) תגרום לאובדן אנרגטי מהמעי הגס, וכתוצאה מכך לאובדן הטונוס במעי, שמתבטא בצורת עצירות, ובמקרים קיצוניים בצורת גידול סרטני.
חסימה במרידיאן זה מתרחשת בבירור כאשר הצ'אקרה השלישית (מקלעת השמש) נחסמת בגלל פחד מאפשרות לפגיעה גופנית או פחד ממחלה. מאחר שזהו מרכז הקשר החברתי, חסימה במרידיאן המעי הגס כתוצאה מעודף ברמת המתח במעי, גורמת לאדם לאבד עניין באנשים שאינם בני משפחתו המיידית. הוא מפתח חוסר אמון בידידיו, נראה מאוכזב מהם, אך גם תלוי בהם. הוא אינו מסוגל לנקוט יוזמה חברתית. שינתו קלה ועלולה להתקצר עוד יותר בגלל מחסור בפעילות גופנית.
ברמה הגופנית: חסימה אנרגטית, שנגרמת על ידי ירידת רמת החיוניות, תתבטא בנטייה לגודש באף, רגישות יתר בדרכי הנשימה העליונות, נפיחות וכאבי גרון, רגישות ושלפוחיות בחניכיים - בעיקר העליונים, חיוורון בעור, נטייה לזיהומים, כאבי כתפיים (כתפיים תפוסות), כתף קפואה, כאבים במרפק ("טניס אלבו"), כאבים בזרוע ובאצבעות הידיים, רעד באצבעות וכיבים במעיים. מחסור באנרגיה מופיע גם כדימום באף, נפיחות בבטן, עצירות, אבנים במעי הגס, טחורים, עיניים אדומות ותחושת קור בבטן התחתונה ובגפיים.
היחלשות אנרגטית גורמת גם לניוון תאים, אשר מוליכה להיווצרות תאים סרטניים במעיים. חשוב להדגיש שתזונה ממלאת תפקיד חשוב מאוד בהאצת הופעת הסרטן, בעיקר אם מתקיים בגוף תהליך איטי של פירוק חומרי מזון. בתהליך זה מיוצרים חלקים רעילים אותם כינה וילהלם רייך (מדען אוסטרי שתיאר בצורה אובייקטיבית את אנרגיית החיים בבעלי חיים) "טי בציליוס" (T.BACILLUS) או "מתגי מוות".
תהליך כזה מתרחש כאשר צורכים כמויות גדולות של בשר, בעיקר בצירוף מזונות עשירים בפחמימות, או כששותים נוזלים בזמן ארוחות. עיכול החלבונים דורש סביבה חומצית חזקה בקיבה. החלבונים גורמים להפרשת מיצי עיכול בסיסיים, ושילוב של המיצים והחלבונים גורם לנטרול פעילות האנזימים המופקדים על עיכול החלבון של הבשר. למעי הגס מגיע חלבון לא מעוכל, המתעכל על ידי הפלורה החיידקית דרך תהליך ריקבון והפרשת רעלים שנספגים במעי הגס.
המכונית ניזוקה, הבריאות נפגעה
גבר בן 43, נהג מונית במקצועו, שהופנה אלי לטיפול על ידי אחיו, שהוא רופא מנתח, הוא דוגמה למקרה של חסימה במעי הגס. האיש סבל מכאבים בכתפיים ובזרוע, שלפוחיות בחניכיים וקושי ליישר את האצבע המורה הימנית. לאחר שבדיקות וצילומי רנטגן שנערכו לו לא זיהו כל גורם לתסמינים שהתגלו, החל האיש לחשוד שהוא חולה במחלה קשה במיוחד. המחשבה, יש לשער, רק הכבידה עליו עוד.
בבדיקה אנרגטית מצאתי חסימה במרכז מקלעת השמש, שנוצרה ב-1988. כששאלתי אותו אם באותה שנה הוא עבר אירוע שהפחיד אותו ובעטיו נשקפה לו פגיעה גופנית, התברר שבאותה שנה אירעה לו תאונת דרכים במכונית חדשה, שלא היתה עדיין מבוטחת. הרכב ניזוק באופן משמעותי, והאיש הפסיד כסף רב. מתוך ידיעה שעשה טעות חמורה (לנסוע מבלי להשלים את תהליך ביטוח הרכב), העדיף לא לספר את הדבר לאיש ולשמור הכל בבטן. הפחד שנוצר מתאונת הדרכים גרם לחסימה במרכז מקלעת השמש, והפנמת רגשותיו בניסיון להימנע מלשמוע ביקורת על מה שעשה, גרמה לעליית רמת המתח במעי הגס.
התסמינים שהופיעו הצביעו על חסימה במרידיאן ופתיחתו פתרה מיד את הכאבים באצבע. בהמשך, עזרתי לו לראות שכאביו קשורים למסלול המרידיאן הזה, לימדתי אותו לבצע תרגיל ספציפי לפתיחת המרידיאן, ולאחר שדנו ועיבדנו את המשבר, נפתרו בעיותיו.
בבדיקה אנרגטית מצאתי חסימה במרכז מקלעת השמש, שנוצרה ב-1988. כששאלתי אותו אם באותה שנה הוא עבר אירוע שהפחיד אותו ובעטיו נשקפה לו פגיעה גופנית, התברר שבאותה שנה אירעה לו תאונת דרכים במכונית חדשה, שלא היתה עדיין מבוטחת. הרכב ניזוק באופן משמעותי, והאיש הפסיד כסף רב. מתוך ידיעה שעשה טעות חמורה (לנסוע מבלי להשלים את תהליך ביטוח הרכב), העדיף לא לספר את הדבר לאיש ולשמור הכל בבטן. הפחד שנוצר מתאונת הדרכים גרם לחסימה במרכז מקלעת השמש, והפנמת רגשותיו בניסיון להימנע מלשמוע ביקורת על מה שעשה, גרמה לעליית רמת המתח במעי הגס.
התסמינים שהופיעו הצביעו על חסימה במרידיאן ופתיחתו פתרה מיד את הכאבים באצבע. בהמשך, עזרתי לו לראות שכאביו קשורים למסלול המרידיאן הזה, לימדתי אותו לבצע תרגיל ספציפי לפתיחת המרידיאן, ולאחר שדנו ועיבדנו את המשבר, נפתרו בעיותיו.
הורים ביקורתיים מייצרים ילדים חסרי ביטחון
איכות האוכל והרגלי האכילה בחיים המודרניים יוצרים לא אחת מצבים חדשים, בהם מערכת העיכול לא עומדת בנטל, וכתוצאה מכך תהליך הרחקת הפסולת משתבש. כל אחד צריך לקחת אחריות אישית ולשנות את אורח חייו, כדי לתקן את חוסר האיזון שנוצר במערכת העיכול בכלל ובמעי הגס בפרט.
חשוב לשמור על האיזון בעיקר בשני תחומים עיקריים ולהחזיר את המעי הגס לתפקוד תקין:
חשוב לשמור על האיזון בעיקר בשני תחומים עיקריים ולהחזיר את המעי הגס לתפקוד תקין:
1. תוספת סיבים טבעיים לאוכל. 2. ניקוי המעיים.
ישנם אמצעים שונים כדי להשיג את שתי המטרות הנ"ל, ביניהם ניתן להזכיר תוספת ויטמינים, צום, מיצי ירקות ופירות טריים, תרגילים גופניים, יוגה ומדיטציה, וניקוי ישיר של המעי הגס ע"י הידרוקולון תרפיה (שטיפת המעי במים דרך פי הטבעת).
כל האמצעים הללו מתקנים את הסימפטומים הקשורים במעי הגס כמו שלשולים, עצירויות, נפיחות יתר, גזים, דלקות במעי הגס וכו', אך אין בהם לפתור את הבעיה הבסיסית העומדת מאחוריו.
מהתבוננות ממושכת במספר לא קטן של אנשים הסובלים מהפרעות או ממחלות במעי הגס, נראה שמדובר באנשים עם בעיות רגשיות על רקע של חוסר ביטחון, שנוצר בעקבות ביקורת יתר מצד הוריהם. אלה אנשים שלפני כל התבטאות הם מביאים בחשבון את תגובות ההורים, והדבר גורם להם בסופו של דבר להעדיף לשמור את הדברים בבטן (אגב, לעתים קרובות בעיה מסוג זה באה לידי ביטוי בשפתיים קפוצות), וכך במרוצת השנים, רמת המתח הבסיסית במעיים גוברת עד הופעתה של מחלה פיזית.
לסיכום, המעי הגס הוא איבר המופקד על הרחקת פסולת המזון מהגוף, על התפקוד התקין הקשור באיכות המזון, הרגלי אכילה, ועל תפקודן התקין של הריאות. אך הגורם העיקרי שפוגע במעי הוא הגורם הרגשי.
הפחד מביקורת גורם לאדם לשמור את רגשותיו בבטן, דבר שגורם לחוסר איזון בתפקוד המעי הגס. הרגלי אכילה לא נכונים מזרזים את הפגיעה בתפקודו התקין, ואילו פעילות גופנית סבירה ושתיית נוזלים בין הארוחות מסייעות להורדת רמת המתח במעי ולאזן את פעולותיו.
כל האמצעים הללו מתקנים את הסימפטומים הקשורים במעי הגס כמו שלשולים, עצירויות, נפיחות יתר, גזים, דלקות במעי הגס וכו', אך אין בהם לפתור את הבעיה הבסיסית העומדת מאחוריו.
מהתבוננות ממושכת במספר לא קטן של אנשים הסובלים מהפרעות או ממחלות במעי הגס, נראה שמדובר באנשים עם בעיות רגשיות על רקע של חוסר ביטחון, שנוצר בעקבות ביקורת יתר מצד הוריהם. אלה אנשים שלפני כל התבטאות הם מביאים בחשבון את תגובות ההורים, והדבר גורם להם בסופו של דבר להעדיף לשמור את הדברים בבטן (אגב, לעתים קרובות בעיה מסוג זה באה לידי ביטוי בשפתיים קפוצות), וכך במרוצת השנים, רמת המתח הבסיסית במעיים גוברת עד הופעתה של מחלה פיזית.
לסיכום, המעי הגס הוא איבר המופקד על הרחקת פסולת המזון מהגוף, על התפקוד התקין הקשור באיכות המזון, הרגלי אכילה, ועל תפקודן התקין של הריאות. אך הגורם העיקרי שפוגע במעי הוא הגורם הרגשי.
הפחד מביקורת גורם לאדם לשמור את רגשותיו בבטן, דבר שגורם לחוסר איזון בתפקוד המעי הגס. הרגלי אכילה לא נכונים מזרזים את הפגיעה בתפקודו התקין, ואילו פעילות גופנית סבירה ושתיית נוזלים בין הארוחות מסייעות להורדת רמת המתח במעי ולאזן את פעולותיו.
