לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. ברגע שאדם חווה טראומה שלא עובדה כראוי, תופיע חסימה אנרגטית באיבר מסוים, ובעקבותיה תגיע המחלה.
והפעם: איך הצטברות של כעס ומרירות עלולה לפגוע בכיס המרה
כיס המרה, כפי שהרפואה המערבית רואה אותו, מופקד על אחסון נוזל המרה המופרש מהכבד ועל הפרשתו לתריסריון בזמן הארוחה. תפקידו לסייע בתהליך עיכול השומנים והחלבונים, בכך שהוא הופך את עיסת האוכל לתחליב, ובאמצעות אנזימי העיכול הופך התחליב לחלקיקים הניתנים לספיגה.
מכאן תפקידו הפיזיולוגי של כיס המרה הוא לאגור מיץ מרה ולשחררו במקרה הצורך, כדי לסייע בעיכול מלא של המזון.
כיס מרה הוא איבר שנמצא בקשר הדוק עם הכבד, הן מבחינה אנטומית והן מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית.
כמו יתר האיברים, כיס המרה קשור גם הוא בקו אנרגטי הקרוי מרידיאן, המחובר לכבד בקשר משלים יין-יאנג. גם הוא שייך לאיברי הקוטב הדרומי הראשי, בעל קוטביות חיובית, והאנרגיה זורמת בו כלפי מעלה.
מרידיאן כיס המרה מתחיל בזווית העין החיצונית, סמוך לאוזן. משם הוא ממשיך לרוחב הרקה, מאחורי האוזניים, יורד לאורך העורף ועובר בין עצם הבריח לעצם השכם. מכאן הוא ממשיך לאורך צידו של בית החזה ועד לחלק החיצוני של הרגליים. הוא מסתיים בזווית החיצונית של ציפורן הזרת.
ברמה האנרגטית, מרידיאן כיס המרה מווסת את חלוקת חומרי ההזנה בגוף, אך גם מאזן את כמות האנזימים המעכלים בגוף (כולל אלה המצויים ברוק, במיצי התריסריון והמעיים). ניתן להשוות מיצים מעכלים אלה לאש הדרושה לשריפת המזון ברמה הגופנית, וליכולת להחליט ולהגיב ברמה המנטלית.
הכבד אחראי על יכולת התכנון
הרפואה הסינית המסורתית נוהגת לקשור את הכבד ליכולת התכנון, ואילו את המרה ליכולת הביצוע של האדם. רק כאשר שני האיברים הללו בריאים באופן סימטרי, נולדים האומץ ויכולת העשייה. על פי המסורת הסינית, אם האנרגיה של כיס המרה נעה בחופשיות, הרי שהיא גורמת ליצירת גישה חיובית לחיים ויוצקת אומץ לב.
ברמה הנפשית כיס המרה נפגע כשאין ביכולתו לקיים את תפקודו האנרגטי והפיזיולוגי - כמוציא לפועל של כל מה שהכבד מתכנן. נוזל המרה נחשב לנוזל טהור. לכן כאשר מייחסים לאדם מעשה כלשהו על לא עוול בכפו - עלול כיס המרה להיפגע. למשל אדם שממלא אחר הוראות הבוס שלו ולמרות זאת ננזף על מעשיו. אם אותו אדם לא ייתן ביטוי לתסכול - יצטבר אצלו עודף אנרגיה בכיס המרה, דבר שיגרום לכעסים, לאי שקט נפשי ולהתפרצויות, מה שיגרום בסופו של דבר לחוסר אנרגיה בכיס המרה, שיופיע בצורת חרדות ופחדים.
כאשר מרידיאן כיס המרה נחסם, יתקשה האדם לקבל החלטות או להגיב למצבים קריטיים, מה שיגרום אצלו לתסכול, דאגות ופחדים. מאידך, כאשר התגובה למצב נתון מוגזמת וחסרת פרופורציה - תתמעט האנרגיה במרידיאן.
ברמה ההתנהגותית ניתן לומר שאדם מתנהג על פי מצב האנרגיה במרידיאן כיס המרה שלו - כאשר המרידיאן חסום הוא יהיה טרוד בפרטים קטנים, יהיה עצבני ומתוח ויגיב באימפולסיביות. כאשר המרידיאן חסר אנרגיה, הוא יתקשה בקבלת החלטות, יאבד את כוח הרצון שלו, יחוש עייפות וחוסר מוטיבציה. ואילו כאשר יש עודף אנרגיה במרידיאן, תהיה הפרשה עודפת של מיץ מרה שתתבטא בסימפטומים הבאים: שלשול, כאבים לאורך המרידיאן, התכווצות במרה (עם או בלי אבנים), כיווצים בתריסריון (שעלולים להתפתח לסרטן), התנפחות כיס המרה, עודף חומציות, סחרחורות בעיקר בבוקר, הפרשה מוגלתית בעיניים וקשיי ראייה, שיגרמו לכאבי ראש. העור יקבל גוון צהבהב, תיתכן הופעת הרפס מסוג "זוסטר", כאבים במותניים ובצד ימין של הרגל, כאבי פרקים ושיעול ליחתי.
עודף מתח בכיס המרה יגרום להתכווצותו והתעבותו ולהופעת פוליפים. אובדן האנרגיה מתבטא בעייפות בעיניים, בעיקר לאחר מאמץ. מחסור במיץ מרה ומיצי עיכול גורם לקשיי עיכול, לעצירות, לצואה שצבעה בהיר, לנטייה לאנמיה, להצטברות שומן בגוף גם לאחר שמצמצמים את צריכת השומן, להתנפחות וכאבים כרוניים באזור כיס המרה ולנטייה לניוון נתיבי המרה והתפתחות סרטן בהם.
יש לחדש את הזרימה האנרגטית אפילו אם כיס המרה הוצא
האשה בת ה-47 שהגיעה לטיפול סבלה ממשקל יתר, כאבים בבטן ימין עליונה, בחילות, כאבים במותן הימנית, התכווצויות תכופות וכאבים בחלק החיצוני של הרגל והירך הימני. לאחר בירור רפואי נמצאו אבנים בכיס מרה ודפנות כיס מרה מעובים. לאור כאבים חוזרים ונשנים הוחלט לבצע הוצאת כיס מרה בשיטה לפרוסקופית. לרוע המזל הניתוח הסתבך והוחלט לבצע ניתוח פתוח, שעבר ללא סיבוכים.
לאחר הניתוח המשיכה האישה להתלונן על תופעות דומות, כולל כאבים באזור כיס המרה. בדיקות חוזרות שנעשו לא העלו דבר, לכן הוחלט על המשך טיפול תרופתי סימפטומטי במשככי כאבים.
במהלך שטיפה אנרגטית נמצא שהבעיה שלה החלה כשהיתה בכיתה ה'. חברה לספסל דיברה כל הזמן באמצע השיעור והפריעה לה ולמהלך השיעור. באחת הפעמים היא התפתתה להגיב. המורה פנתה אליה וביקשה ממנה לצאת מהכיתה. היא ניסתה להסביר את עצמה, אך המורה התעקשה להוציא אותה מהכיתה ולשלוח אותה למנהל בית הספר. המנהל החליט לשלוח אותה הביתה ולחזור רק בלוויית ההורים. הוריה כעסו עליה מאוד והיא הרגישה שנעשה לה עוול גדול, שהתחזק נוכח תחושת חוסר האונים כי אף אחד לא האמין לה.
כתוצאה מהטראומה הזו התכווץ כיס המרה, ואט אט במהלך השנים אזלו רזרבות האנרגיה ורמת החיוניות בנוזל המרה ירדה. כתוצאה מכך הופר האיזון הטבעי ששומר על נוזל המרה בצורה נוזלית, והחלו להופיע אבנים.
במקרה מעין זה צריך להעלות מחדש את ההיבט הרגשי הקשור במשבר, לנתח אותו ולאפשר למטופל לעבד ולקבל את מה שהתרחש לפני שנים רבות, במטרה לחדש את הזרימה האנרגטית הקשורה בכיס מרה, אפילו אם כיס המרה הוצא בניתוח.
רוגז שהופך לכעס
ברוב המקרים כעס על אדם יקר או בן משפחה קרוב ישפיע על אנרגיות בית החזה. אם הכעס גורם לנתק רגשי כתוצאה מהתפתחות שנאה עזה, תעבור השפעת הכעס לכיס המרה.
כך גם ביחסים בין בני זוג. בידוע, מתחים בין בני זוג נוצרים באופן טבעי. רוגז הוא תגובה טבעית, שמטרתה לשחרר את המתח הנוצר בעקבות עצירת תהליך האהבה. אם נאפשר לתגובת הרוגז לבוא לביטוי באופן מלא, המתח שהצטבר בשרירים ישתחרר ותהליך האהבה יתחדש.
כשתגובת הרוגז של האישה למשל, נתקלת באטימות ועקשנות מצד הגבר - הרוגז יהפוך לכעס, שאין מאחוריו מטרה לחדש קשר אהבה, אלא יהיה מלא בשנאה וניכור, חוסר סבלנות ואפילו דחייה. סוג זה של רגש ישפיע על כיס המרה. אם הכעס יופנם, הוא יגרום להתכווצות כיס המרה, דפנותיו יתעבו, וכתוצאה מכך יקטן נפח אגירת נוזל המרה שמשמש לצורכי עיכול, ומכאן הדרך להפרעה בעיכול מאכלים שומניים קצרה.
במידה שכעס זה יופיע באופן מוגזם, האנרגיות הדרושות לכך ייצאו מכיס המרה. כתוצאה מכך תרד רמת החיוניות ותגרום להופעת אבנים בכיס המרה ולחשיפתו אותו לזיהומים.
לסיכום, כעס, מרירות או מרה שחורה קשורים באופן הדוק זה עם זה ומשפיעים על כיס המרה. רגש זה נובע מתחושת עוול וחוסר צדק שגורמת לחסימות ולנתק בתהליך האהבה.
